"שעיר לעזאזל"

"וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר החי והתודה עליו את כל עונת בני ישראל ואת כל פשעיהם לכל חטאתם ונתן אתם על ראש השעיר ושלח ביד איש עתי המדברה: ונשא השעיר עליו את כל עונתם אל ארץ גזרה ושלח את השעיר במדבר." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "אחרי מות", פרק ט"ז, פסוקים כ"א – כ"ב).

לשלח שעיר אחד למדבר, זה אומר, לשחרר את אותם הרצונות שבינתיים אי אפשר לתקנם ואי אפשר לעבוד איתם בעל מנת להשפיע. מכאן נובע המושג "שעיר לעזאזל".

שעיר אחר שאותו הורגים, מסמל רצונות אגואיסטיים של אדם בדרגת חי שעולים לדרגת "אדם". האדם אוכל אותו, כלומר, משתמש ברצונות שלו בעל מנת להשפיע.

"וסמך אהרן את שתי ידו על ראש השעיר", מסמל, ניהול המחשבות שאותן אנחנו עדיין לא יכולים להאציל ולהשביח לצורך עבודה למען האחרים.

שאלה: מה זה אומר, "לשלח את השעיר אל ארץ גזרה"?

תשובתי: מנקודת מבט גשמית, "ארץ גזרה", אלה הם אותם מקומות שבהם עיזי בר חיים ומתים במוות טבעי.

מנקודת מבט רוחנית, אלה הם אותם רצונות שנדחו על ידינו משימוש בהם ונחשבים למתים. אבל אנחנו לא יכולים להמית אותם בעצמם, דווקא המדבר עושה את זה, מפני שאנחנו אוסרים על עצמנו להשתמש ברצונות האלה, כלומר ממלאים אותם בריק, שמזה הם בסופו של דבר מתים. ואחר כך מתרחשת "תחיית המתים", כלומר תחייה של אותם הרצונות שניתן לתקנם.

"והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו ורחץ את בשרו במים ואחרי כן יבוא אל המחנה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "אחרי מות", פרק ט"ז, פסוק כ"ו).

מדובר על שליח שצריך לקחת את השעיר הרחק למדבר ולהשאיר אותו שם, כלומר לדחות, להיפרד פנימית מרצונות מאוד חזקים וגדולים. את זה יכול לעשות רק כוהן, ואחרי כוהן, רק שליח מיוחד. יחד עם זה, האדם מרגיש מתח פנימי עצום.

אחר כך הוא חוזר חזרה, רוחץ את עצמו, מפני שהיה מקושר לכוחות טמאים, למדבר, וכביכול מתנקה פנימית. כי לאחר שהוא דוחה מעצמו את כל הרצונות והמחשבות שאינם כשרים לשימוש נכון, כלומר משלח אותם למדבר, הוא צריך להיטהר בעצמו. זה מתרחש תחת השפעת "אור חסדים", שבעולם הגשמי מסמלים מים.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי" 06.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
דרך ארוכה במדבר
תיקונים נוספים
ואת שעיר לעזאזל תשלח במדבר…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/t2hlT

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest