דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שני תסריטים ליציאה ממצרים

שני תסריטים ליציאה ממצרים

שאלה: לפני כמה שנים, כששמעתי על יציאת מצרים, אני תיארתי לעצמי שבקרוב נצא ממנה. אבל עכשיו אני מרגיש את עצמי רחוק מאוד מלידה, ונדמה לי שעדיין לא השגתי אפילו מצב של "עובָּר". על מה אני צריך להתמקד?

תשובתי: איך תיארת לעצמך אז את היציאה הזאת? כמו כל מיני ציורים יפים של הצלחות עצמיות. אתה חשבת שתצא ממצרים, תהפוך לחזק, תנהל הכול, תגלה את כל הסודות, הידיעות, הרגשות, תהיה בעל הבנה, רגיש, כל יכול, נצחי, שלם. כך נראתה לך היציאה מהאגו.

אבל עכשיו אתה נאלץ להסכים עם זה, שהיציאה ממצרים מסמלת את ההיפך. כי מקודם אתה הערכת אותה בצורה אגואיסטית. אולם למעשה, היציאה ממצרים מסמלת, שאין לי כלום ואני גם לא רוצה כלום! אני רק רוצה להתחבר עם כולם כדי לתת הכול לכולם.

אני רוצה לצאת מעצמי, לשפוך את עצמי החוצה לכולם כדי להתחבר איתם ולטפל בהם כמו אימא בתינוקות שלה, ללא שום תועלת עצמית, ללא שום שכר. העיקר שיתנו לי יכולת ורצון לטפל בהם, זה נקרא, להידמות לבורא.

את זה אני רוצה ולזה אני קורא יציאה מהגלות, בזה רואה את הגאולה שלי: לקבל רצון ויכולת לעשות כך, כדי להידמות בזה לבורא. ולהידמות לבורא אני גם כן רוצה ללא תועלת לעצמי, בכך שרואה את השׂכר שלי רק בזה, כדי להפוך להיות לגמרי משפיע ולא להרגיש את עצמי.

לא להרגיש את עצמי, זה גם כן יכול להיות שכר, אם אני סובל עכשיו ולא מרגיש את עצמי, אז גם כן אני מתפטר מהכאב. כלומר, כל תנאי של יציאה מתוך עצמי להשפעה, אפשר לפרש כמועיל לאגו.

אבל אם אנחנו פועלים גם כן כלפי הקבוצה, אז כאן הכול מוחשי ופשוט יותר. אז אני צריך רק להשתוקק להתחבר עם כולם כדי לשרת אותם, לטפל בהם, לתת להם את כל מה שדרוש להם, בכך שמספק להם את כל הצרכים הגשמיים והרוחניים.

בגשמיות צריך לעזור בגבולות של הכרחיות, וברוחניות, עד לגמר התיקון. זה נקרא בשבילי גאולה, כי בצורה כזאת הבורא מתייחס ומשתוקק כלפי הנבראים. היום אתה בכל זאת קרוב לזה יותר מאשר קודם לכן. וכל השינוי הזה נעשה על ידי האור.

סיפור "יציאת מצרים" מסמל את השלבים המתקדמים שלו לפני היציאה עצמה כמהירים מאוד. תחילה, ההיסטוריה מתפתחת לאט מאוד: שבע שנות שובע נמתחות להרבה עם כל הפירוט.

אבל השלבים האחרונים מאוד מצומצמים ומרוכזים, ואתם נמצאים ממש בתוכם. אפשר לרכז אותם עד לפעולות שבאות זו אחר זו ולצאת מהר. לצאת ממצרים, "לקרוע את המחסום", כמו שצעקנו פעם, וזה נקרא להימשך ולהשתוקק לחיבור, לשירות הדדי בתוך הקבוצה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 13.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
הדולר האחרון
צ'אק!
לעשות צעד אחרון אל הגאולה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest