דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / "שני השעירים" בעבודה הרוחנית

"שני השעירים" בעבודה הרוחנית

"ולקח את שני השעירם והעמיד אתם לפני יהוה פתח אהל מועד: ונתן אהרן על שני השעירם גרלות גורל אחד ליהוה וגורל אחד לעזאזל: והקריב אהרן את השעיר אשר עלה עליו הגורל ליהוה ועשהו חטאת.

והשעיר אשר עלה עליו הגורל לעזאזל יעמד חי לפני יהוה לכפר עליו לשלח אתו לעזאזל המדברה." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "אחרי מות", פרק ט"ו, פסוקים ז' – י').

שאלה: מה זה אומר "שני השעירִם" ו"ונתן אהרן על שני השעירם גרלות"?

תשובתי: זו אותה העבודה הפנימית של האדם לגילוי כל מיני תכונות בתוכו, ניתוח ובירור שלהן: מה אפשר לתקן ומה אי אפשר לתקן, לְמה יש לו כוח ולְמה אין. אף על פי שבאופן עקרוני, אין לו שום כוחות, יש רק אפשרות לבקש מהבורא.

אם האדם סתם חושב: "נו, אני אבקש!", זה לא מתאים. האם הוא באמת יכול לבקש להיפטר מהתכונות שלו? לשם כך הוא צריך לעבּד בתוכו הכול בצורה עמוקה, רצינית מאוד ובאופן הכרתי, לחוות את זה כדבר אישי שלו.

הוא לא יכול לומר: "אני רוצה לתקן את זה או את זה", אלא יכול רק לבקש לתקן אותו. יחד עם זה, הוא מבקש לתקן כאלה תכונות שמאוד יקרות לו, שמהן הוא בשום אופן לא רוצה להיפרד, כמו למשל, אימא עם התינוק שלה. אתם מתארים לעצמכם איזה מצב זה?!

כאשר האדם מבין שבעצמו הוא לא יכול להיפטר מזה, אז הוא מבקש מהבורא, מה גם, שזה לא למען עצמו, אלא לצורך התמסרות מלאה של עצמו לאחרים. הוא מקריב את התכונות שלו כמו את הילד הקטן שלו. זה באמת קורבן אמיתי מצידו. יחד עם זה, הוא עולה לכזאת דרגה, כאשר הוא מבקש מהבורא לעשות את זה, מפני שהוא בעצמו לא מסוגל.

הדברים האלה מתגלים במשך תקופה ארוכה. האדם עובר מצבים פנימיים רציניים מאוד, בזה ששוקל בתוכו כל מיני אפשרויות: האם הוא נוהג נכון, איך הוא יכול לוותר על דבר זה או אחר וכולי. אנחנו מדברים על זה כעל דברים מובנים מאליהם, אבל בעצם זה לא סתם קשה, אלא קשה מאוד.

בסופו של דבר, באדם מתרחשת חלוקה של התכונה האגואיסטית, שחלק ממנה הוא יכול לתת לבורא וחלק הוא אינו מסוגל. וזה נקרא "שני השעירים", שמתוכם אחד הוא מקריב ואת השני כביכול משחרר.

קשה מאוד להסביר מה זה אומר "וגורל אחד לעזאזל", עבור כוחות הטומאה וכולי. זהו הגבול שנקבע בכל מדרגה. הוא הכרחי כדי להתקדם קדימה, בכך שנדחה מהשעיר הטמא ומקריב את השעיר הטהור.

התנועה שלנו תמיד בנויה משני מרכיבים: ממשהו אני נדחה ולמשהו אני מתקרב. להידחות מרצונות טמאים, לסרב לקבלם, לא לעבוד איתם, לא ליהנות מהם, לא לממש אותם, הרבה יותר קשה לי מאשר להקריב כקורבן את החצי השני.

תחילה צריך לקבוע אילו רצונות מניעים אותי קדימה, ומאילו אני צריך להיפרד, "לשלח אתו לעזאזל המדברה", להניח בצד, כדי לא להשתמש בהם יותר אף פעם. אבל הם מאוד יקרים לי, הודות להם אני קיים, הם ממלאים אותי. איך אני יכול להיפרד מהם? וכאן מתרחשת תנועה טראגית בתוך האדם, כאשר הוא צריך להידחות מהרצונות הטמאים הקודמים. זה נקרא "לשלח אתו לעזאזל המדברה".

הרצונות האלה הם עד כדי כך גדולים, שאני עדיין לא יכול לעבוד איתם בצורה נכונה בעל מנת להשפיע ולהקריב אותם למען הבורא. לכן אני צריך לשלח אותם המדברה, כלומר להיפרד מהם.

אני צריך לברר אילו מהרצונות שלי הם טהורים, ולתקן אותם לתכונת השפעה ואהבה, כלומר להקריב אותם. זוהי פעולה מאוד לא פשוטה. אבל בזה מסתכם גילוי תמידי בתוכי של התנועה קדימה שמתגלה כתוצאה מבירור רציני מאוד לא פשוט.

בעולם שלנו האדם למעשה לא נמצא במצבים כאלה. הוא כביכול נדחק לפינה ולא יודע מה לעשות. רק במקרים כאלה של לחץ הוא יכול להגיע לגילוי הרצונות והתכונות שלו, לבירור רציני ולחלוקת הרצונות ביניהם.

וכאשר הם יהיו מופרדים לגמרי, אז כבר אפשר לקבוע איזה מהם מהווים שעיר להקרבת קורבן ואיזה מהם זה שעיר לשליחה למדבר לעזאזל, כדי לא להשתמש בהם אף פעם יותר.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 06.03.2014

ידיעות קודמות בנושא:
תיקונים נוספים
שהבורא יתגלה לנו
בשרות הבורא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lTCVr

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest