דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שני המרכיבים ההכרחיים של התפילה

שני המרכיבים ההכרחיים של התפילה

מ"ן, פירושו "מי נוקבין", כלומר בתפילה חייבות להיות נוכחות שתי נקודות: "מלכות" ו"בינה". מים, זו "בינה", והתכונה הנקבית, זו ה"מלכות". רק אז זה נקרא העלאת תפילה, מ"ן.

אם אני סתם מצטער מזה שרע לי, אז זו רק "מלכות". נשאלת השאלה: ממה אני מצטער, למי אני פונה, מה אני רוצה לקבל? חייב להיות איזה ציור ברור של הבקשה הזאת, שקושרת את ה"מלכות" עם ה"בינה": הרצון עצמו והכיוון שלו. אני צריך להבין למי מכוון הצער שלי, הסבל שלי. כי יכול להיות שאני פשוט מצטער בגלל מצב הרוח הרע שלי, אבל זה לא נחשב לתפילה, להעלאת מ"ן.

אם רע לי עכשיו מזה שהבורא ניסתר, ואני לא מרגיש שום חשיבות בהתקדמות הרוחנית, לא רוצה לבוא ללמוד, אלא הייתי רוצה רק לישון, אז זה לא נקרא העלאת מ"ן, תפילה. זו פשוט הרגשה של ריקנות ב"כלים" האגואיסטיים שלי.

הכול תלוי במה שאני רוצה, על מה אני מצטער, על מי? כלומר, הסיבה לצער שלי צריכה להיות מחוצה לי. אז, משני ה"אי סיפוקים" האלה, משתי ה"מלכויות": "מלכות דבינה" ו"מלכות דמלכות" אני בונה את המ"ן שלי. התפילה צריכה להיות בעלת כיוון מדויק.

מתוך שיעור על מאמרו של רב"ש, 17.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
ייאוש וביטחון הם מרכיבי התפילה
בקשה על עליית "מלכות" ל"בינה"
תפילה זו עבודה שבלב

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/oR6Nn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest