שמחה שאין דומה לה

שאלה: מה ההבדל בין שמחה שנמצאת בתורה, ושמחה שאותה אנחנו מרגישים בעולם הזה?

תשובתי: אי אפשר להשוות ביניהן. קודם כל, שמחה גשמית היא זמנית, לא נצחית, מוגבלת על ידי הכלי של הרצון. היא עד כדי כך אפסית, כאילו שסגרו אותך בבית הסוהר, בצינוק, ואתה שמח למנה של לחם ומים שהביאו לך לשם.

אי אפשר להשוות תענוגים של העולם הזה והעולם הרוחני, מפני שהם מתממשים בכלים שונים. בעולם שלנו אין שמחה יותר אמיתית וכנה מאשר שמחה של תינוק שנדבק לאימו, שמרגיש את החום שלה ושמקבל ממנה מילוי גופני ורגשי. הוא מרגיש את עצמו בידיים שלה כמו בגן עדן, נושם את הריח שלה, מוצץ את החלב, הוא כולו דבוק לעליון.

בעולם שלנו אין הרגשה יותר טובה מזו. אחרת התינוק לא יכול היה לגדול. אבל אי אפשר להשוות את התענוג הזה עם תענוג רוחני. העולם שלנו הוא שיקרי, חולף. אפשר להשוות רק מושגים שביניהם קיים איזה שהוא קשר, נוסחה משותפת, כמו במתמטיקה או בפיזיקה.

חייב שיהיה משהו אמצעי ביניהם, כדי שביחס לסטנדרט הזה אפשר יהיה לבדוק, למדוד. וכאן אין מה למדוד.

מתוך שיעור על אגרת כ"ב של הרב"ש, 20.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
שמחה נואשת
השפעה מביאה שׂמחה
תחזור הביתה בשמחה…