דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שִׂמחה מהחזרה לבית אימא ואבא

שִׂמחה מהחזרה לבית אימא ואבא

ישנם שלושה מצבים: המצב ההתחלתי לאחר בריאת הנברא, מצב של תהליך התיקון ומצב של גמר התיקון. המצבים האלה קיימים רק כלפי האדם המשיג, אבל למעשה אנחנו קיימים רק ב"מלכות דאין סוף", ברצון של הנברא שמשיג את הבורא שלו.

ההשגה נעשית על ידי זה, שהנברא משתנה בהדרגה ומגיע להשתוות הצורה לבורא. ולפי מידת השתוות הצורה, הוא כל פעם משיג יותר ויותר לעומק את הבורא שלו, עד שמשתווה עימו לגמרי בכל התכונות שלו, בכל הפעולות. בזה הוא מממש את מחשבת הבריאה, שהיא להיטיב לנבראיו.

לכן, ברגע שהרצון לקבל מתפתח בכזאת מידה, שמתחיל כבר להבין ולהרגיש את הקיום שלו, בכך ששואל: "מי ברא אותי ובשביל מה אני קיים?", מרגע זה והלאה, כל המחשבות והפעולות שלו צריכות להיות מכוונות אך רק להשיג השתוות הצורה וגילוי של המוליד שלו. וכך אנחנו מגיעים ליישום של מטרת הבריאה.

העיקר, זה בכל רגע לחשוב על איך לבצע את אותן התנועות שהבורא מבצע עליי עכשיו. לקבל הכול, כמגיע מאין עוד מלבדו, מהכוח העליון, שאין חוץ ממנו שום דבר, ולהבין שהכול נמצא בידי שמיים, ולהחליט ש"אם אין אני לי מי לי", כדי להגיע להסכמה ולדבקות עם אותו השורש האחד שמבצע את הכול.

והסימן ליחס כזה, זו השמחה. והיישום שלו, הוא רק בחיבור, בהשתוקקות להביא את כל הבריאה לשורש אחד משותף שלה.

מתוך ההכנה לשיעור, 14.04.2013

ידיעות קודמות בנושא:
דלת אל הלא נודע
לשפוך מעט אור על הבריאה
תחזור הביתה בשמחה…

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hWR0e

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest