שליטה חדשה

שאלה: כשאנחנו מתבוננים בחיים שלנו, אנחנו רואים שאין לנו שליטה עליהם. כיצד צריך להתייחס למציאות כזאת?

תשובתי: למעשה יש לנו שליטה. הכול תלוי בגישה.

אני נמצא באיזושהי "בועה", בעולם שלנו. אני מקיים את החוקים שלו ומשתדל לממש את הרצונות שלי. לבסוף, אני מסדיר את היחסים עם העולם. חקרתי אותו, למדתי אותו, "חרשתי" אותו לאורך ולרוחב, יצרתי הרבה טכנולוגיות, והכול אצלי בסדר גמור. לכאורה, אני צריך להיות מרוצה מהעולם, כי הרי כעבור אלפי שנים של התפתחות, אני שולט בו.

ופתאום מתברר דבר חדש: מגיעים כוחות נוספים, ומתגלה לי שאינני יכול להשיג הצלחה בשום דבר. בניתי מערכות רבות בעולם הזה: משפחה, עבודה, חינוך, תרבות, מדע וכן הלאה. הכול אצלי "תקתק", הכול הצטייר בוורוד. ופתאום מתברר שהכול הפך לרע.

מה פתאום? זה לא הגיוני. יש לנו כל כך הרבה ידע, שכל והיגיון בריא, עברנו כל כך הרבה, אז מה הבעיה? האם אנחנו באמת כאלה טיפשים שלא מסיקים מסקנות מן העבר? האם אנחנו הורסים את עתידנו? למה אנחנו לא חושבים על הילדים ומתגרשים? למה איננו משתוקקים קדימה? למה אנחנו מוכנים להרוס את כל מי שסביבנו, רק כדי שלשכנים יהיה עוד יותר רע? מה קורה?

קורה דבר פשוט. אנחנו לא אשמים. העניין הוא, שהיום מתגלה לנו שליטה נוספת, ספרה של טבע נוסף ששולט עלינו. אם לא השליטה החדשה הזאת, היינו חיים חיים נפלאים. אבל היא התגלתה, ועכשיו יש לנו בעיה. אנחנו לא מנוגדים לחוקים של העולם שלנו, אלא לחוקים של העולם העליון. הם משפיעים עלינו, ואנחנו, האומללים, איננו יכולים לברוח ממנו לשום מקום.

בעולם שלנו תמיד הסתדרנו איכשהו ולכן שאפנו קדימה ורצינו לדעת יותר, להבין עוד יותר, להרגיש יותר, להתפתח יותר. בסופו של דבר התכוונו להכניע תחתנו את כל העולם הזה. אבל היום מתגלה משהו לא ידוע, משהו שאינו בשליטתנו. כמו ילדים קטנים אנחנו עומדים בפני אי הוודאות הזאת ומפחדים לזוז מהמקום, כדי שלא יהיה יותר גרוע. רואים את זה על מנהיגי העולם, על מקבלי ההחלטות, הם לא יודעים מה לעשות. על כל בעיה יש אלף דעות ואין לאף אחד פתרון.

הסיבה נעוצה בעובדה שהתגלה לנו שלטון חדש. אז איך אפשר להסתדר איתו? איך להסתדר עם הכוחות שלו? אנחנו נמצאים במבוכה ורע לנו.

ההרגשה הזאת אינה נובעת מהבורא, אלא מחוסר ההתאמה שלנו לחוקי הטבע העליון. היום אנחנו צריכים להתאים את עצמנו אליהם. אנחנו גדלנו זמן רב, וסוף סוף הגענו לתחילת ה"מחסום". כי המשבר הוא תחילת ה"מחסום" עבור כל העולם.

בקבוצה אנחנו עוברים אותו קצת קודם, מתוך רצוננו, מתוך ההשתוקקות קדימה. יש לנו "נקודה שבלב" (•), אנחנו מבינים, מרגישים שקיים משהו נוסף ורוצים בעצמנו לפרוץ לשָם.

גם כל שאר העולם ניצב לפני ה"מחסום", רק שהוא יצטרך את הכוח שלנו ואת הצרות שדוחפות אותנו מאחור. כך או אחרת, אנחנו צריכים לגלות את הטבע העליון ולקיים את חוקיו, במילים אחרות, להיות באיזון איתו. זה הכי בטוח.

הטבע דורש מאיתנו חיבור, אינטגרליות, איחוד הדדי. הוא מקושר הדדית לחלוטין, וגם אנחנו צריכים להיות כאלה. הדרך שלנו נמצאת באחדות, בשלמות.

אין כאן שום עונש, אלא ישנם כוחות חדשים שדוחפים אותנו לשלמות. הכוחות האלה פועלים בטבע באופן שיטתי, ולא צריך לחשוב שהבורא בכוונה שם לנו רגל. הוא לא שינה שום דבר, לא אתמול ולא היום, פשוט בתוכנו כל הזמן עובד מנוע ההתפתחות. בזכותו אנחנו מחכימים מיום ליום. אבל אם לא נפעיל בצורה נכונה את השכל והחכמה שלנו, כדי להביא את עצמנו להתאמה לטבע, אנחנו נסבול. הרי היינו צריכים להתאחד עם הטבע ולרכוש חיים נפלאים, ועכשיו אנחנו מרגישים את האוצר הזה כצרה. כך או אחרת, זאת הבחירה שלנו.

מתוך שיעור על מאמר "השלום" של בעל הסולם, 23.12.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מתקנים את הטעויות
אני הנוכחי ואני הרצוי
המשבר הזה הוא "אצבע אלוקים"

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/TLUuM

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest