"שלחני כי עלה השחר"

זוהר: פרק : " שלחני כי עלה השחר".

בזמן שהקב"ה יקים ישראל ויוציאם מן הגלות, אז יפתח להם פתח אור דק וקטן מאד.

ואחר כך יפתח להם פתח אחר, מעט גדול ממנו. עד שהקב"ה יפתח להם את השערים העליונים, הפתוחים לארבע רוחות העולם.

שלא תתגלה ישועתם בבת אחת. אלא בדומה אל שחר, שהולך ואור עד נכון היום.

כזה שחרור מובטח לי – כלומר רכישת תכונת השפעה ואהבה, שקיימת בבורא, והשגת איחוד איתו.

וכל מה שעושה הקב"ה לישראל (לכל אחד, שרוצה להתקרב לבורא, כי "ישר – אל" מסמל "המשתוקק לבורא", מבלי שום קשר למוצאו הגשמי, כי הוא פונה לכל "הבבלים"), ולצדיקים שבהם ( כלומר לאלו הרוצים לגלות דרגה עליונה, בכדי להצדיק את הבורא ולא לקללו) – שמושיעם לאט לאט ולא בפעם אחת. בדומה לאדם הנתון בחשך, ותמיד בחשך היה משכנו. שבעת שרוצים להאיר לו, צריכים לפתוח לו תחילה אור קטן, כפתחו של מחט. ואחר כך מעט גדול ממנו.

וכך בכל פעם יותר, עד שמאירים לו כל האור כראוי.

זהו אור של השפעה ואהבה לזולת, וכמובן שאפשר לגלותו רק בהסכמתנו, ברצוננו, בדרישתנו, בבקשתנו לכך. ולכן הוא נגלה לנו בהדרגה, באותה מידה שאנחנו מבינים את הטבע שלנו, שהפוך לטבע המשפיע של הבורא.

וכך אנו מגלים את הנשמה שלנו – מתחילים מקרן אור קטנטנה, עד שיתגלה פרצוף רוחני שלם, הוי"ה שלמה בג' קווים, מה שנקרא "12 שבטי ישראל" – 12 תכונות הנשמה.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 22.12.2009

רשומות קודמות בנושא:
שלא נגורש משערי העולם העליון…
החכמה, שהאדם צריך לדעת אותה
באר מים חיים