דף הבית / המשבר ופתרונו / שלב מפתח בהפצה

שלב מפתח בהפצה

חייבים לגשת לכל נושא מתוך מחשבה ותכלית הבריאה, "סוף מעשה במחשבה תחילה", כדי לראות תמונה כללית ושלמה. לא נוכל להבין ולדעת אפילו פרט אחד אם לא נכיר את מיקומו בתוך הכלל. ומכיוון שכל המציאות היא מערכת אחת, אז אין בה פרט אחד שלא נקבע על ידי הכלל.

באופן כללי, כל הבריאה, הרצון לקבל כולו, המוגדר כ"מלכות דאין סוף", צריך להגיע לתיקון, להשתוות הצורה עם "אור אין סוף", כלומר, עליו להגדיל את עצמו פי תר"ח פעמים לאורך 125 המדרגות. בהתאם לזה, אם אנחנו נתבונן בעולמנו, אז ברור לנו שכל הנבראים שאנחנו רואים חייבים להגיע לגמר התיקון. מדובר על כל האנשים, גם אם יתווספו עוד מספר מיליארדים של אנשים לאוכלוסיית כדור הארץ.

מצד שני, הטבע הדומם, הצומח והחי נמצאים בדבקות עם הבורא, כי טמון בהם הכוח הטבעי האינסטינקטיבי שמנהל אותם, מבלי לשאול אותם בכלל.

בעיקרון, רק לבני האדם ניתנה הבחירה החופשית והאפשרות לפעול כרצונם בלי להיות בקשר ישיר עם הבורא. כלומר, ניתנה לבני האדם ההזדמנות לשנות במקצת את עצמם.

אנחנו עוד נצטרך לבדוק בדיוק במה היכולת הזאת מתבטאת אצל מי שמשתוקקים להידמות לבורא. אנשים כאלה נקראים "ישראל", כלומר המשתוקקים לעליון (ישר אל). ומי שאינו משתוקק לזה נקרא "אומות העולם". אבל, בסופו של דבר, גם אלה וגם האחרים יצטרכו להגיע בשיתוף ביניהם להשתוות הצורה המלאה עם הבורא.

תוך כדי ההתפתחות ישנם בעולם שלנו אנשים (ליתר דיוק, רצונות) עם השתוקקות, עם הכנה מהלידה. אנשים כאלה (ישראל) מקבלים דחף (קריאה) לגלות את הבורא, להתקרב אליו ולהגיע לדבקות עימו. הם צריכים לעשות זאת הראשונים ואחריהם יבואו האחרים, כי בסופו של דבר כולם יגיעו לגמר התיקון שלהם כלפי הבורא.

מכאן נובע גם ההבדל באמצעים להשגת הבורא. באופן כללי, האמצעי נקרא "חכמת הקבלה", אבל "ישראל" ו"אומות העולם" משתמשים בו ומממשים אותו בצורה שונה. הזמן המוקצב לכל התהליך הוא 6000 שנה, וללא כל ספק, במהלכן כל הנבראים חייבים להגיע לדבקות עם הבורא.

כל הטבע הדומם, הצומח והחי עולה ויורד בסולם הדבקות יחד עם דרגת המדבר בלי מאמץ מצידם. ובני האדם צריכים להתקדם כל אחד בנפרד וכולם ביחד מתוך הבחירה החופשית שלהם.

לכן, יש הבדל בהפצת חכמת הקבלה ל"ישראל" ול"אומות העולם". אדם ששייך ל"ישראל" מרגיש משיכה וקשר לנושא, הוא מרגיש שמסתתרת כאן הזדמנות להתמלא, לכן הוא מאוד שמח להיפגש עם חכמת הקבלה. כי מלכתחילה הוא מרגיש חיסרון שמתבטא בשאלה: "מה הטעם בחיים?", נכון לרגע זה אין לו טעם בחיים, הוא לא מרגיש "טעמים" ומילויים בחיים האמיתיים, אלא מרגיש כל הזמן חיסרון. במקרה כזה, לאחר שהוא מכיר את חכמת הקבלה, הוא מגלה שהוא מצא אמצעי למילוי.

והאנשים שאינם מרגישים את החיסרון לזה והם פשוט מרגישים רע בדרגות ההתפתחות דומם, צומח וחי, בכל זאת הם מרגישים חיסרון שממנו הם יכולים להתחבר לחכמת הקבלה. כמובן שהם בכלל לא זקוקים לה, אבל החסרונות הרגילים שהבורא מעורר בהם בעזרת המשבר הכללי, דוחפים אותם לחיפוש אחר חיים טובים יותר. כך בהדרגה הם מגלים חיסרון לדברים יותר נעלים.

יש לכך מספר סיבות. אחת מהן היא, שהחסרונות היומיומיים שלהם בכל זאת מתפתחים, וה"נקודה שבלב" שהייתה נסתרת קודם, עכשיו מתגלה. וחוץ מזה, הרצון לעלות יכול להתגלות גם כתוצאה מהתכללות עם בני ישראל, כלומר עם האנשים המשתוקקים לבורא ויחד איתם הם נעשים לגוף אחד, לכלי אחד. הדרך הזאת מיועדת לרוב "אומות העולם".

בכל מקרה, עלינו להסתכל נכון על הדברים, להבין גם את הסיבות ליחס השלילי מצד אומות העולם כלפי עם ישראל ולהאשמות כלפי עם ישראל, שבמקום להביא להם תענוגים מביאים להם ייסורים, צרות ובעיות. מאשימים את ישראל בכל הרע שקיים בעולם וזה מצביע על הקשר בין "אומות העולם ו"ישראל" וגם על התלות ביניהם. אף על פי ש"אומות העולם" מגלים את הקשר בצורה שלילית ביותר, מדובר בכל זאת על התלות שלהם בבני ישראל, עד כמה הם מרגישים זאת.

לכן, עלינו לחשוב היטב כיצד אנחנו יכולים לתקן את המצב ומדוע דווקא כך הבורא מעורר אותנו ואת "אומות העולם", כדי שבסופו של דבר אנחנו נגיע לדבקות מוחלטת עימו.

בשלב הנוכחי ההפצה שלנו מתמקדת בעם ישראל. כפי שבעל הסולם מסביר בסוף "ההקדמה לספר הזוהר", בהתחלת התהליך מצטרפים החלקים הפנימיים המשתוקקים לגלות את הבורא, אחר כך מצטרפים אליהם אלה שנשארו בהם ה"רשימות" לעליות הקודמות להשפעה ולדבקות עם הבורא מאז ימי בית המקדש, כלומר הכלי הכללי עם הכוונה על מנת להשפיע על בסיס האיחוד עם ישראל. לכן, אנחנו צריכים לעורר את מי שנקראים "יהודים" לפי "תעודות הזהות" שלהם ולא לפי ההשתוקקות.

ויחד עם זאת, אנחנו צריכים לעורר את כל אומות העולם כדי שידעו את התהליך הכללי, מכיוון שאנחנו נמצאים ב"ימות המשיח", כפי שכותב בעל הסולם ומקובלים נוספים. היום כבר מדברים על התיקון הכללי השלם, לכן כולם צריכים להכיר את תהליך התיקון ולהשתתף בו.

לכן, עלינו להפיץ את חכמת הקבלה בכל העולם. כי נאמר שהגאולה תבוא דווקא בזכות הפצת חכמת הקבלה והפצת ספר הזוהר בכל העולם. יש צורך גם באנשים שמשתוקקים לבורא ונקראים "ישראל" ברוחניות, וגם באנשים השייכים ל"ישראל" בעולם שלנו (היהודים) שלא מרגישים את ההשתוקקות. נכון להיום, כולם צריכים להבין את מטרת הבריאה.

לכן הבורא מעורר בעיות בכל מקום, כולל האיום של מלחמת עולם שלישית והמשבר הכללי בטבע ובחברה האנושית. על ידי זה הוא מעורר את כל האנשים, את כל אומות העולם לפעול להשגת המטרה. לכן, ההסברים שלנו צריכים להגיע לכולם בלי יוצא מן הכלל.

מתוך שיעור בנושא "חשיבות ההפצה ברוב עם", 12.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ישראל, זה לא לאום, אלא נטייה כלפי מעלה
להרכיב את פסיפס האנושות
מעבירים את התיקון לעולם

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/wzhgL

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest