דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שלבי הדרך המביאים להשפעה

שלבי הדרך המביאים להשפעה

כדי להגיע למטרת הבריאה, אנחנו צריכים לפתח אליה רצון, כלי, מקום, שבו אנחנו נוכל לאתר אותה, להרגיש ולממש. הכול תלוי בסוג ובאופן הרצון, שאותו אנחנו צריכים להכין לשם כך.

לכן קיים שלב ההכנה, שבו האדם מנהל חיים בהמיים, בכך שדואג רק לצרכים הגשמיים: אוכל, מין, משפחה, כסף, כבוד, מושכלות, כלומר, לרצונות הטבעיים שלו שאותם קיבל מלידה.

אחר כך מגיע שלב שהוא מתחיל לחפש מהי המשמעות האמיתית של החיים, חוץ מהתענוגים הגשמיים הרגילים. הוא מרגיש שהם כבר לא ממלאים אותו, ולא יכול להיות שרק לצורך החיים האלה הוא נולד וקיים. הוא לא יכול להאמין שכל היקום הענק קיים רק כדי להיוולד, לחיות איך שהוא ולמות. אלא חייבת להסתתר כאן איזו מטרה יותר נעלה!

זה נקרא, שמתחילה לדבר בו ה"נקודה שבלב" שמחייבת אותו לחפש. עכשיו, מהנקודה הזאת הוא חייב לפתח כלי שלם. והשלב הזה נקרא "חיי צער תחייה". אף על פי שלאדם יכול להיות כל טוב בגשמיות, אבל זה לא יעזור לו אם הוא יגביל את עצמו באופן מלאכותי רק ב"פת במלח תאכל, מים במסורה תשתה".

האנושות עברה בהתפתחות שלה כל מיני שלבים: כל שלב הוא בן 2,000 שנה, שזה סך הכל 6,000 שנה של ההתפתחות הרוחנית של העולם. 2,000 השנה הראשונות נקראות "תוהו", אחר כך 2,000 שנה של "תורה" ו- 2,000 שנה אחרונות זה "ימות המשיח", "גמר התיקון".

ולכן בזמנים שונים פעלו חוקים שונים. כל תקופה תואמת לדרגת רצון משלה: חב"ד, חג"ת, נה"י, ובתוך כל תקופה גם יש את אותה החלוקה לחב"ד, חג"ת, נה"י. כך אנחנו יכולים לחלק את כל התהליך של ההתפתחות לשלבים יותר ויותר קטנים, ל- 6,000 מדרגות. ובהתאם לזה אנחנו נוכל להבין, אילו שינויים מתרחשים בכל פרט ופרט ובכל חלק מהדרך הזאת.

לכן בזמן הזה מגיעות לעולם לצורך התיקון נשמות, לפי התכונות שלהן שמתאימות לאותו השלב של ההתפתחות: השייכות לחב"ד, חג"ת או נה"י. בימינו התיקון אפשרי רק על ידי המאור המחזיר למוטב. ובדורות הקודמים, עד לזמנים של חכמי התלמוד, אפשר היה להיתקן גם על ידי סיגופים ברצונות הגשמיים. כי הם פעלו בדרגת "שורש" של הרצון לקבל.

ודאי, שחיי צער מורגשים דווקא במובן הרוחני. הם גם כן מתחלקים לשלבים: אדם מגיע לחכמת הקבלה ובהתחלה כלל אינו מבין היכן הוא נמצא. הוא לומד אותה באופן תיאורטי, בכך שמתכוון לרכוש חכמה. הוא חושב רק על הצלחה עצמית, בכך שמגדיל את הכלים האגואיסטיים שלו, עד שמבין שההשגה היא לא בהתפתחות של הכלים דקבלה, אלא ברכישת כלים דהשפעה.

האור המחזיר למוטב מאיר לו ובהדרגה משנה אותו, שזה נקרא, "פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון גדול", וכך בסופו של דבר הוא מבין, שהמטרה היא לא בזה, ובשיטה כזאת הוא לא יקבל שום דבר. אותה הצורה האגואיסטית שבה הוא ניסה מקודם למלא את הרצונות שלו, הופכת לבלתי מקובלת עליו. עכשיו הוא מוכן להכול, העיקר לעבור לכלים דהשפעה.

וההיפוך הזה, זה סימן של מעבר למצב של "לא לשמה", כלומר הוא מגלה שנמצא ב"לא לשמה", לא בהשפעה. כל מה שהוא עשה בחיים שלו, ולא בחיים הרגילים אלא דווקא ההשתתפות שלו בקבוצה, בלימוד, בכל מיני המצבים שעבר, כל זה היה רק למען עצמו, במודע ושלא במודע!

זה מתגלה לו, אבל בכזאת מידה, כדי שהוא לא יתייאש לגמרי ויוכל להמשיך, כדי שיפנה בתפילה ולא יברח בכלל. כך הוא מתקדם, עד שמגלה את כל הכלים שלו, שזה תלוי בזירוז הזמן ובהתמדה. והעיקר, זו התמיכה של הסביבה, העזרה ההדדית, שמאפשרת לנו לבוא מ"לא לשמה" ל"לשמה".

זה אפשרי, מפני שהוא בנה כלים, חיסרון בהשגת המטרה. זה מתבטא בהעלאת תפילה, מ"ן, שזה חיסרון שכבר מכוון לאור, לבורא, שהוא היחיד הכל יכול, אפילו לשנות את הטבע של האדם. אין שום מקור אחר.

וכאשר אדם רוכש כוונה על מנת להשפיע, הוא מגיע למימוש באותם הרצונות, שמקודם רצו רק מילוי בהמי. אחר כך הוא חשב למלא אותם בעזרת ידיעת חכמת הקבלה בצורה אגואיסטית, ואחר כך ניסה לגלות בהם את תכונת ההשפעה ולא הצליח, בתקופת הגלות. אולם בסופו של דבר, באותם הרצונות הוא מקבל הזדמנות להשפיע, ומחשיב את זה לגאולה שלו. מצב כזה נקרא "לשמה", שבו הוא זוכה לחיים אמיתיים, גם בעולם הזה וגם בעולם הבא.

מתוך שיעור על "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 13.11.2012

ידיעות קודמות בנושא:
החיים הם טובים, אם אתה מבין את משמעותם
אחרי הידע או אחרי האור?
בקשה מזויפת, תשובה אמיתית

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FgZ8b

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest