דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שלבים של דרך גדולה

שלבים של דרך גדולה

בעל הסולם, "הקדמה לספר הזוהר", אות י"ד:

"והנך מוצא, בהכרח, שיש ג' מצבים לנשמות, בדרך כלל :

מצב הא' – הוא מציאותן בא"ס ב"ה, במחשבת הבריאה, שכבר יש להן שם, צורה עתידה, של גמר התיקון.

מצב ב' – הוא מציאותן בבחינת שתא אלפי שני, שנתחלקו, ע"י ב' המערכות הנ"ל, לגוף ונפש, וניתנה להן העבודה, בתורה ומצוות, כדי להפוך את הרצון לקבל, שבהן, ולהביאו לבחינת רצון להשפיע נ"ר ליוצרם.

מצב הג' – הוא גמר התיקון של הנשמות, אחר תחית המתים, שאז יגיע התיקון השלם, גם אל הגופין. כי אז, יהפכו גם את הקבלה עצמה, שהיא צורת הגוף, שתשרה עליה צורה של השפעה טהורה. ונעשים ראויים, לקבל לעצמם, כל הטוב והעונג והנועם, שבמחשבת הבריאה. ועם כל זה, יזכו לדבקות החזקה, מכח השואת צורתם ליוצרם."

ישנו מצב של הכנה, שאותו אנחנו עוברים עכשיו. אחר כך מגיע מצב של יראה – "בינה", "חפץ חסד", להשפיע על מנת להשפיע. ואחר כך, דרגת האהבה, לקבל על מנת להשפיע.

בכללות, אנחנו עוברים את שלושת הדרגות הללו. בדרך, הרצון לקבל שלנו מתגלה יותר ויותר, ובהתאם לכך מתתקן, תחילה באמצעות ה"צמצום", אחר כך בתכונת ה"בינה" ואחר כך בתכונת ה"חכמה", עד שמגיע ל"כתר".

היום אנחנו עומדים להיכנס למצב השני, שעליו כותב בעל הסולם, למערכת של עולמות אבי"ע, כדי להשיג, בסופו של דבר, את המצב השלישי ולחזור לאין סוף.

אבל בינתיים אנחנו נמצאים ב"עולם שלנו", כלומר בדרגת התפיסה הנמוכה ביותר של הרצון השבור, שנוצר לאחר הירידה מעולם אין סוף. אפשר לכנות את המציאות הזאת כמדומה, אפשר לומר, שאנחנו חיים כמו בחלום, אבל כך או אחרת, מתוך המציאות הזאת אנחנו מתחילים את ההתעוררות שלנו.

וכאשר מתעוררים, אנחנו לא מגלים שום דבר חדש, אלא רק את מה שנמצא בתוכנו. בזה שעובדים נכון עם הרצון לקבל שלנו, אנחנו מגלים בתוכו פעם אחר פעם שכבות יותר ויותר עמוקות ופנימיות, וכך גדלים. השכבות הללו מתחלקות למדרגות של עולמות בי"ע, "אצילות" וכולי, עד למצב של אין סוף. והם כולם מתגלים בתוך הרצון שלנו. עכשיו הרצון שלנו קטן, כמו לתינוק, ואחר כך הוא מתחיל לגדול, נצבע בצבעים ורוכש כל מיני תכונות כלפי אותו הכוח הפנימי שנקרא "בורא", שמחייה אותנו.

אני לא יודע מי הוא ומה הוא, אבל רוצה להשיג אותו. כי הוא הרי נמצא בתוכי, הוא המקור של כל הכוחות שלי ואני רוצה להשיג בתוכי את השורש הזה. ולשם כך אני צריך להידמות לו. כי בעצם, אני לא משיג את הבורא עצמו, זה בלתי אפשרי, אלא אני משיג את התכונות שלו, את היחס שלו, את הפעולות שלו עליי. אם אני אבצע את אותן הפעולות שהוא מבצע, אז אני אבין אותו, לפי העיקרון של: "ממעשיך הכרנוך".

וזוהי ההשגה. אני לא יכול להיכנס לתוך הבורא, אבל אני מסוגל לעשות פעולות התאמה זהות, ומהן יהיה לי מובן מי הוא, איך הוא חושב ומה הוא רוצה.

מתוך שיעור על "הקדמה לספר הזוהר" של בעל הסולם, 28.06.2012

ידיעות קודמות בנושא:
מחוץ לזמן
העולמות הם ההשתקפויות שלי
לעמוד בפני הגדלות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rLvTo

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest