שלא תישכח מתנת האהבה

מתוך אגרת ב' של בעל הסולם: "לכן איעצך, לעורר בקרבך יראה מקרירות אהבה שבנינו, והגם שהשכל מכחיש ציור כזה. אבל הגע עצמך, אם יש תחבולה להוסיף באהבה, ואינו מוסיף גם זה לגריעותא (לפגם) תחשב.

בדומה לאיש הנותן מתנה גדולה לרעהו, האהבה מתגלה בלבו בשעת מעשה, אינה לאהבה הנשארת בלב, לאחר מעשה, אלא היא הולכת ומתקררת יום יום, עד שאפשר לבא לכלל שכחה בברכת האהבה.

ומחויב מקבל המתנה להמציא תחבולה בכל יום להיות בעיניו כחדשות. וזהו כל עבודתנו, לגלות אהבתנו בקרבנו בכל יום ויום ממש, שוה בשוה כמו בשעת הקבלה…"

מצד העליון שום דבר לא משתנה: מתחילת הבריאה, ובכל הנקודות שלאורך התהליך של האבולוציה, ובסוף הבריאה. הכול מתפתח רק כלפי התפיסה שלנו בלבד, כדי שאנחנו נלקט את כל הנקודות האלה שבדרך ההתפתחות שלנו ובכל אחת מהנקודות נגלה אין סוף, אהבה חלוטה, את אין עוד מלבדו ושהוא טוב ומטיב, שחוץ מזה אין כלום, רק דבקות עם האהוב.

ביחס של הבורא כלפינו אין שום שינויים, ואנחנו צריכים להגיע לכך שגם היחס שלנו כלפיו לא ישתנה. לכן אם האדם מרגיש פתאום לפעמים רגשי אהבה בתוכו, אז הוא צריך לדעת, שזה בא לו כדוגמה. ועכשיו הוא צריך לעורר בעצמו את אותה ההרגשה על ידי סביבה, לימוד, תפילה, בזה שמשקיע לשם כך את כל הכוחות שלו ומשתמש בכל האמצעים.

רק על הדבר האחד הזה צריך לרכז את כל הכוונה, כי אנחנו חייבים להגיע לאהבה הזאת, ולא מתי שהוא אחר כך, אלא בכל רגע ורגע חייבים לגלות אותה בתוכנו. בכל רגע אנחנו צריכים להשתדל להרגיש בתוכנו את האהבה, בזה שמשתמשים בכל האמצעים השייכים לדבקות בבורא. צריכים להימצא בנטייה בלתי פוסקת כזו, כי בכל רגע ההרגשה שלנו משתנה, ואילו מאיתנו נדרש כל פעם לחדש אותה שוב ושוב.

כך אנחנו כל הזמן נהיה דבוקים לאמצעים שמקשרים אותנו עם הבורא, ודרכם להתחבר עם הבורא בקשרי אהבה.

האדם צריך לזכור את כל המחשבות והרגשות שלו, לחדש את כל הזיכרונות הקשורים להתגלות הקשר, האהבה, המסירות. זה נקרא, שהוא כורת ברית עם הבורא. כל פעם מגיע לאדם עניין השכחה, ואילו הוא צריך כל פעם לחדש את הרגשות שלו ולחזור לאותה האהבה. בהתאם לדוגמה שנתנו לו מלמעלה, הוא צריך להשתדל להגיע לאותה המסירות מלמטה.

מתוך שיעור על אגרת ב' של בעל הסולם, 19.08.2014

ידיעות קודמות בנושא:
אהבה חלוטה מעל שנאה מדומה
אנטומיה של פחד ואהבה
אהבה לפי החשבון העליון