קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מה זה "אמונה בשכר ועונש"?
תשובתי: בכל רגע בחיים שלנו אנחנו עומדים בפני שכר ועונש. בכל רגע אני חייב לדרוש את התיקון. אם אני דורש בצורה נכונה, אני מקבל שכר, ואם אני דורש בצורה לא נכונה, אני מקבל תיקון.
השכר הוא בכך שאני מקבל רצונות יותר ויותר חזקים, ואיתם אני יכול לכוון את עצמי בצורה יותר ויותר מדויקת אל המטרה. הרגישות שלי עולה, ואני מכוון את עצמי ביתר דיוק, מכייל את עצמי, מתאר לעצמי בצורה יותר ויותר נכונה מהו "הבורא".
ואני מבין את זה מתוך כך שאני בעצמי בונה את עצמי מחדש בהתאם אליו, ולומד את המבנה שלי. כך אני בונה בתוכי הידמות יותר ויותר גדולה אליו, וזה כל השכר שלי – בכך שאני הופך להיות יותר משפיע. והעונש הוא בכך שאני רואה שפספסתי.
אבל גם זה נכנס בגדר של תיקון, ואז העונש הופך עבורי לשכר. הרי זה לא משנה אם אני מקבל בחזרה תגובה חיובית או שלילית. העיקר שהיא מאפשרת לי לברר את הסטייה שלי ולתקן אותה.
את כל הסטיות האלה אני מקבל כטובות ומועילות, לא משנה אם הן חיוביות או שליליות, אם הן דוחות אותי או מקרבות אותי. הרי אינני יודע אילו רצונות נוספים אני צריך לגלות עכשיו. מסתתרים בי כל אותם הרשעים שאני צריך לגלות, וכאשר הם מתגלים, אני תופס את זה כשכר. ועל אף שאני מרגיש רע, אני מתעלה מעל ההרגשה שלי.
ואת כל הדברים שאני מקבל מהאור המחזיר למוטב, לא משנה באיזו צורה הם מורגשים – אני תופס אותם כשכר עצום. זה הכיוון שלי. אבל לשם כך, אני זקוק לתמיכה מהסביבה, כדי שכל הזמן אראה את עצמי בתוך המערכת הזאת. רק שם אוכל להשתנות יותר ויותר, כדי להצטרף אליה.
נניח שיש לי צורה מיוחדת, כמו קונוס, ואני צריך להכניס את עצמי בין החברים בצורה מדויקת ככל האפשר. ואני כל הזמן מקבל דיוקים נוספים, שעדיין אינם קיימים אצלי, ובזכות זה אני יכול להתחבר בצורה הדוקה יותר, עם אותו הקונוס שלי.
לכן, על אף שכל גילוי חדש יכול להיות מורגש כשלילי, עבורי הבעיות והבלבול האלה הופכים לברכה. ועל זה נאמר שדעת תורה הפוכה מדעת בעלי בתים. כי אתה הרי שמח מהגילויים האלה.
זהו "גשר צר מאוד" שאנחנו צריכים לחצות. מי שמתקדם בדרך הרוחנית, רואה שכר גם בהרגשות החיוביות וגם בהרגשות השליליות. העיקר שזה יתקן את הכיוון שלו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הקדמה לתלמוד עשר הספירות", 01.01.2012
ידיעות קודמות בנושא:
לנצח את הבורא
כיצד למשוך את האור
לחבר בין שני הפכים
תודה על המילים ה'נאמנות',היום בשיחה עם חברה מקבוצת הרצליה,נושא השיחה היה בענין התכללות בקבוצה והחשש שלה לגבי העשיה שלה ,,הגבתי באופן שיכולתי להרגיש את תחושותיה הפנימיות והחסרון ובקוראי את הכתוב כאן אני מרגישה יותר בליבי את המקום שלה ושלי,אשלח לה את הקטע,.רשת האורות מחוברת …כולנו א ח ד,תודה.