דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שיר של נשמה מסורה

שיר של נשמה מסורה

לפי המסורת, נהוג בעָם לשיר ניגונים שנכתבו על ידי מקובלים, בניגון מינורי, עצוב. אבל צריכים להבין, שכל ניגון קבלי נמצא למעלה מ"צמצום", כלומר למעלה מהדאגה לעצמו.

לכן כל הניגונים מכוונים כלפי הבורא, בהשתוקקות להידבק בו בתכונת ההשפעה והאהבה, כדי לעשות לו נחת רוח ולהידמות לו כלפי הבריות האחרות. הם לא מביעים צער על הקשיים והסבל, תלונות על הקושי בחיים, כפי שנהוג לחשוב בדתות.

כאלה דאגות וצער של האדם כלל אינם מוזכרים בחכמת הקבלה ובספרי הקבלה. כי המקובלים נמצאים במצב שהוא מעבר ל"מחסום", בגבולות של העולם הרוחני, ולכן אין להם חשבון על עצמם אלא רק על הבורא.

ואם הם מצטערים, אז רק על זה שלא יכולים להשיג יותר מסירות נפש לבורא והקרבה עצמית. כל המחשבות, הרצונות, הציפיות מכוונות מחוץ לאדם וזה צריך להיות מורגש בניגון. שירה זה התפרצות והשתפכות נלהבת של הנשמה.

אם אנחנו שרים ניגון של בעל הסולם, אז צריכים לתאר לעצמנו את המצב שלו ולהשתדל להיות כמה שיותר קרוב אליו. אחרת, אם משייכים את הניגון הזה למצבנו הגשמי, לבכי שלנו ולבקשות: "תן, תן ותן!", אנחנו הופכים את הקודש לחול.

מתוך ההכנה לשיעור, 20.05.2014

ידיעות קודמות בנושא:
ניגונים של אהבה
שיר התעלות
מוזיקה של השגה עליונה

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest