שיר התעלות

זוהר: פרשת שמות, סעיף של"ג: השרים של מטה נקראים לויים, על שנלווים ומתחברים למעלה כאחד. ומטעם שהשומע את השירה, נלווה ונדבק נפשו למעלה בה'.

השיר הוא גילוי אור החכמה בתוך אור החסדים, הגילוי הגדול ביותר שיכול להיות. "שיר השירים" היא פסגת הדבקות, הקשר, החיבור והאיחוד של הנברא עם הבורא.

כל ספר תהילים מורכב משירים שדוד המלך (המלכות), גילה בקו אמצעי, גילוי אור החכמה באור החסדים. אפילו שם, איפה שנדמה לנו שהוא בוכה, או שאינו יודע כיצד לנהוג ומסתתר מאויביו, בחושך הזה הוא מגלה את אור החסדים, חסדו של הבורא, ולכן זהו שיר.

תחילה צריך לגלות את קו הימין, האמונה, החסדים, בדיכוי של קו השמאל ולהיאחז רק בימין. כאשר החסדים מתגלים במלואם, אנחנו עולים לבינה ורואים שאנחנו יכולים להחזיק עצמנו בחסדים בכל הרצונות, בכל המדרגה הזו (ברצונות ג"ע), אז אנחנו מתחילים לעבוד עם הרצונות על מנת לקבל (האח"פ) ולעורר את קו השמאל.

כלומר אנחנו מתחילים לעורר את כוחות המלכות וברצונות הקבלה האלה לקבל את אור החכמה. בכך שאנחנו מבררים את רצונות הקבלה שלנו ומצרפים אותם לקו הימין, אנחנו בונים את הקו האמצעי. זהו מצב שבו אור החכמה מתגלה באור החסדים, קו השמאל נכלל בקו הימין ומביא ליצירת הקו האמצעי הנקרא שיר.

זה נקרא "מסע", כי הרי אנחנו עוברים ממצב למצב כתוצאה מהמעברים האלה, וכך מתקדמים בג' קווים: "עיבור", "יניקה", "מוחין". תחילה מכינים את הרצון, ואחר כך ממלאים אותו באור. לכן בספר תהילים, בשירים של דוד המלך, מתוארים כל המצבים האפשריים בזמן תיקון המלכות בג' קווים. בתוכם כלוא אותו האור הגדול שמעל הכלי, כלומר זהו תיקון גבוה, כאשר הכלי הופך לשלם ומושלם בדומה לאור.

מתוך שיעור על ספר הזוהר, 21.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
שיר זו עבודה פנימית
שירים עם ניצוצות רוחניים
מוזיקה של השגה עליונה