קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
פרשת השבוע: פרשת "כי תצא", זוהר לעם, קטעים נבחרים
להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:
פרשת השבוע – פרשה "כי תצא"
תקציר הפרשה:
משה ממשיך בפירוט המצוות לעם ישראל בפתח הכניסה לארץ ישראל.
קשה להבין את החוקיות שלפיה מסודרות המצוות.
מצוות "אשת יפת תואר" מתוארת כך – חייל יהודי יוצא למלחמה, שם עולה ברצונו להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. מותר לו להינשא לה בתנאים מסוימים, אך מובהר כי זהו מקרה בלתי רצוי.
בהמשך, מתואר היחס השלילי ל"בן סורר ומורה" – נער מתבגר מתמרד, גונב, גוזל מתהולל.
מצוות "השבת אבידה", דנה במקרה שבו אדם רואה אבידה או בהמה של חברו שתועה בשדה, עליו להחזירה לבעליה.
מצוות "שילוח הקן", עוסקת במקרה שאדם נתקל בקן ציפורים, אז אסור לקחת את הביצים מהקן לפני שמשלחים את האם מן הקן. השכר המובטח בתורה על מצווה זו הוא חיים ארוכים.
עוד מובא "האיסור ללבוש שעטנז" (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו).
בנוסף, האיסור להתחתן עם ממזר.
מבואר שחל "איסור על הימצאותו של איש שאינו טהור בקרב מחנה ישראל". במידה ויימצא איש לא טהור הוא ייצא מהמחנה, ייטהר ואז יחזור.
בנוסף, אסורה "הלוואה בריבית ליהודי" (בשונה מהלוואה לגוי).
כמו כן מפורטים הדינים ל"גירושים". ראשית כל יש צורך בגט כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה.
ומהצד השני, על מה שקורה ב"נישואין" – כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך השנה הראשונה לחייהם המשותפים.
בסוף הפרשה אנו קוראים על "מחיית עמלק": החובה לזכור לעד את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר, בהיותם לא מוכנים.
***
קטע נבחר מתוך כתבי רב"ש
1. "ידוע שבעבודה מדברים הכל בגוף אחד. לכן מה שאומר שתי נשים, שהם נמצאים בגוף אחד, שיש באדם ב' כוחות: א) הרצון לקבל לתועלת עצמו, ב) הרצון להשפיע, היינו לעשות הכל לתועלת ה'.
שאלו ב' רצונות באים מלמעלה, שרק ה' הוא הנותן אותם, ואין זה בידי אדם לקחת אותם לבד, בכוחות עצמם. אלא הכח הראשון, הנקרא רצון לקבל לעצמו, בא לאדם בלי יגיעה, תיכף מעת הוולדו. מה שאם כן הכח הב', שהוא הרצון להשפיע", אינו בא מלמעלה בלי יגיעה. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לחפש עצות, איך להשיג אותו, ורק אח"כ הוא מקבל הרצון להשפיע מלמעלה, אבל בלי יגיעה לא נותנים".
כרך ב', מאמר "מהו בן האהובה ובן השנואה, בעבודה"
***
קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם"
2. "ואין הקב״ה נקרא מלך עד שרוכב על הסוס שלו, שהוא כנסת ישראל, דהיינו, המלכות. בסו״ה, לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. שהיא כולה טוב, בלי רע כלל. הקב״ה כשהוא מחוץ למקומו, אינו מלך. וכשחוזר למקומו, והיה ה׳ למלך. וכך ישראל נאמר בהם, כל ישראל בני מלכים. וכמו האב, כן הבנים אינם בני מלכים עד שיחזרו לארץ ישראל."
פרשת "כי תצא", מאמר "מוציא שם רע", אות ה'
3. "יש לאדם לדבר עם אשתו קודם שמתיחד עמה, משום, אולי נתחלפה אשתו בשדה. וזה הוא באשה, שהיא מצד עץ הדעת טוב ורע, נוהג בה חלוף לשדה, אבל אם היא מן השכינה, אין לה שנוי. ז״ש, אני הויה לא שניתי. אני זו השכינה, שאין לה פחד מכל הצדדים האחרים, דהיינו הקליפות, ז״ש, כל הגוים כאין נגדו".
פרשת "כי תצא", מאמר "מוציא שם רע", אות ח'
4. "שואל, מי הוא שורשו של עמלק למעלה ברוחניות, שהרי אנו רואים שבלעם ובלק משם, מעמלק של מעלה, היו הנשמות שלהם, ומשום זה, היו שונאים את ישראל יותר מכל אומה ולשון, ומשום זה, רשום בשמותיהם, עמלק, דהיינו ע״מ של בלעם לק של בלק, והעמלקים הם דכר ונוקבא".
פרשת "כי תצא", מאמר "להכרית זרעו של עמלק", אות ק"י
***
