דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 23.12.11

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 23.12.11

parashat-hashavua-70.jpg

פרשת השבוע: פרשת "מקץ", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשה "מקץ"

תקציר הפרשה:

פרעה חולם שני חלומות.
בחלום הראשון, מתוך היאור עולות 7 פרות יפות מראה ובריאות בשר לרעות באחו, ואחריהן עולות מן היאור 7 פרות רעות מראה ודקות בשר, שאוכלות את 7 הפרות הבריאות.
פרעה מקץ משנתו. חוזר לישון וחולם חלום שני.
בחלום השני, עולות 7 שיבולים בקנה אחד, בריאות וטובות. ואחריהן צומחות 7 שיבולים דקות ושדופות, שבולעות את השיבולים הבריאות.
פרעה קם בבוקר, קורא לכל חכמי מצרים, מספר להם את מה שחלם, אך אין מי שיכול לפתור את החלום.
שר המשקים סיפר לפרעה שכשהיה בבית הסוהר, יוסף פתר את חלומו, והציע שיוסף לפתור את החלומות של פרעה.
יוסף הובא לפני פרעה ופתר מייד את החלומות – על מצרים יגיעו 7 שנות שובע, ומיד אחריהן 7 שנות רעב.
יוסף מציע לפרעה איך להיערך לעתיד: במהלך 7 שנות השובע לאסוף את התבואה ולהשתמש בה ב 7 שנות הרעב.
פרעה התרשם מיוסף, מינה אותו להיות המשנה למלך, ולפקד על איסוף התבואה.
יוסף נישא לאסנת, נולדו לו 2 בנים – מנשה ואפרים.
כשחלו 7 שנות הרעב, העם בא אל פרעה ששלח את כולם ליוסף, שיחלק להם מהתבואה.
הרעב התפשט לשאר הארצות וכולם בים למצרים לקנות תבואה.
יעקב, בארץ כנען, שולח את בניו (האחים של יוסף) למצרים לקנות תבואה.
האחים מגיעים ליוסף, ולאורך הפרשה הם לא מזהים אותו למרות שהוא מזהה אותם. יוסף מאשים אותם שהם מרגלים, שם בבית הסוהר את שמעון, מצייד אותם בתבואה, ומזהיר אותם שלא יקבל אותם בפעם שנייה – רק אם יביאו את בנימין (שנשאר בכנען). יעקב מסרב לשלוח את בנימין כי כבר איבד את יוסף ועכשיו את שמעון.
כשנגמרה התבואה בבית יעקב, יעקב מסכים לשלוח את האחים עם בנימין, כאשר יהודה אחראי לשלומו.
כשהגיעו ליוסף, יוסף משחרר את שמעון מהמאסר, יושב עם האחים לסעודה, מצייד אותם בתבואה, ומחביא בבגדיו של בנימין גביע-כסף, והאחים חוזרים ליעקב.
יוסף שולח את עבדו לרדוף אחר האחים, ולהאשים אותם בגניבת גביע-כסף. האחים מופתעים, אומרים שאם יימצא מי שגנב הוא יומת ושאר האחים יהפכו לעבדים. נערך חיפוש והגביע נמצא אצל בנימין. האחים חוזרים למצרים, יוסף אומר שמי שגנב יישאר אצלו כעבד והשאר יחזרו ליעקב.

***

קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם":

1. "ויהי מקץ. קץ שׂם לחושך, זה הוא קץ של השמאל שאינו כלול מימין, שהוא השטן והוא מלאך המוות, שהוא משוטט בעולם ומסית בני אדם לחטא, ומשוטט למעלה ועומד לפני הקב"ה ומסטין ומקטרג על העולם".

פרשת "מקץ", מאמר "קץ שׂם לחושך", אות א'

2. "וכי לאותו רשע, לפרעה, הראו לו כל אלו המדרגות? כדמיון שלהם ראה ולא עצמוּת המדרגות. כי כמה מדרגות על מדרגות, אלו לעומת אלו, ואלו על אלו, ופרעה ראה באלו המדרגות שלמטה.
כי כפי מה שהוא האדם, כן מראים לו בחלומו, וכך רואה. וכן עולה הנשמה להשיג, כל אחד ואחד כפי מדרגתו כראוי לו, וע"כ פרעה ראה כראוי לו ולא יותר".

פרשת "מקץ", מאמר "ויהי מקץ", אות כ"ג-כ"ד

3. "ומשום זה, כי אחת מאלו המדרגות גילה לו החלום ופתרונו. אבל יוסף, מתוך דבריו של פרעה, הסתכל במדרגות העליונות, שהחלום הראה עליהן, ואמר פתרונו לפרעה".

פרשת "מקץ", מאמר " אחרי הודיע אלקים אותך את כל זאת", אות ס"ג

4. "ויוסף הוא השליט על הארץ. יוסף זהו השמש, ז"א, כי יוסף הוא יסוד דז"א, השולט בלבנה, הנוקבא ומאיר אליה, ומזין אותה. הוא המשביר לכל עם הארץ. כי אותו הנהר הנמשך ויוצא מעדן, שהוא יסוד, הנקרא יוסף, ממנו ניזונים כולם, ומשם פורחות נשמות לכל אדם. ומשום זה כולם משתחווים למקום ההוא, כי אין לך דבר בעולם שלא יהיה תלוי במזל, שהוא יסוד".

פרשת "מקץ", מאמר "ויוסף הוא השליט", אות קי"ג

5. "השבטים, משום שחטאו בגנבת יוסף, היו יראים. ואם לא חטאו, לא היו יראים כלל. כי עוונותיו של האדם משברים את לבו ואין לו כוח כלל. מה הטעם, כי יצר הטוב נשבר עמו ואין לו כוח להתגבר על יצר הרע. ועל כן כתוב, מי האיש הירא. הירא מן העוונות שבידיו, שהם משברים לבו של אדם".

פרשת "מקץ", מאמר "וַיִּירְאוּ האנשים כי הובאו בית יוסף", אות ר"א

6. "וע"כ כתוב, וּליוסף… בטרם תבוא שנת הרעב. כי מאותו זמן ששלטה שנת הרעב, השמאל בלי ימין, הִסתִים מַעְיָנו והעלה מְקורו, שלא לתת בנים לצד הטומאה, ולא להחליף מקום קדוש במקום טומאה, להגדיל הטומאה על הקדושה, וצריך האדם לחכות לריבונו, שיבוא וישלוט בעולם, שכתוב, וחיכיתי לה'".

פרשת "מקץ", מאמר "וּליוסף יוּלָד – בטרם תבוא שנת הרעב", אות רמ"ח

7. "יצר הטוב צריך חדווה של תורה. ויצר הרע צריך חדווה של יין וניאוף וגאות רוח. ומשום זה צריך האדם להרגיזו תמיד מאותו יום הגדול, יום הדין, יום החשבון, שאין מה להגן על האדם, אלא מעשים הטובים, שהוא עושה בעולם הזה כדי שיגינו עליו בשעה ההוא".

פרשת "מקץ", מאמר "וַיִּירְאוּ האנשים כי הובאו בית יוסף", אות קצ"ח

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/HXE0C

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest