דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 18.05.12

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 18.05.12

parashat-hashavua-70.jpg

פרשת השבוע: פרשת "בחוּקוֹתַי", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשה "בחוּקוֹתַי"

תקציר הפרשה:

הפרשה עוסקת בעיקר בנושא השכר ועונש שיהיו לבני ישראל, אם ילכו בדרכו של הבורא.
"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ, וְאֶת מִצְוֹ תַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם…"
הפרשה פותחת בהצגת השכר: "וְנָתַתִּי גִשְׁמֵיכֶם בְּעִתָּם, וְנָתְנָה הָאָרֶץ יְבוּלָהּ וְעֵץ הַשָּׂדֶה יִתֵּן פִּרְיוֹ".
כנגד, מוצג העונש: "וְאִם לֹא תִשְׁמְעוּ לִי, וְלֹא תַעֲשׂוּ אֵת כָּל הַמִּצְוֹהת הָאֵלֶּה […] וְהִפְקַדְתִּי עֲלֵיכֶם בֶּהָלָה אֶת הַשַּׁחֶפֶת וְאֶת הַקַּדַּחַת…"
לבסוף, מצויין העונש החמור ביותר – הגלות.
למרות הכל, אם ישוב עַם ישראל מדרכו הרעה, הבורא מבטיח לזכור את הברית שכרת עִם ישראל ולסלוח לו.
"וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי יְ־הֹוָ־ה אֱלֹהֵיהֶם".
בסוף הפרשה מדובר על דינים נוספים, הקשורים ל-נדר, חרם, מעשר, ועוד.

***

קטעים נבחרים מתוך הספר "זוהר לעם":

1. אִם בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ
"אִם בְּחוּקּוֹתַי תֵּלֵכוּ. אִם בְּחוּקּוֹתַי, זוהי המלכות, מקום שגזירות התורה תלויות. המלכות נקראת חוק. וגזירות התורה נכללות בה. וְאֶת מִשְׁפָּטַי תִשְׁמוֹרוּ. משפט, מקום אַחֵר עליון, ז"א, שאותה החוקה, מלכות, נאחזת בו, וּמתחברים זה בזה, העליונים וְהתחתונים. החוקות שבמלכות במשפטים שֶׁבְּז"א. וְכֹל המצוות שֶׁבַּתורה, וְכֹל הגזירות שבתורה, וְכֹל הַקְדוּשׁוֹת שֶׁבַּתורה, אחוזים בְּאֵלּוּ, ז"א וּמלכות. משום שתורה שֶׁבִּכְתָּב, ז"א, וְתורה שֶׁבְּעַל פֶּה, מלכות".

פרשת "בחוקותי", מאמר "אם בחוקותי תֵלֵכוּ", אות ט"ז

2. אהבת הבורא לעם ישראל
"אהבה עליונה של הקב"ה לישראל, בְּדומה לְמֶלֶךְ, שהיה לו בן יחיד, וְהיה חוטא לפני הַמֶלֶךְ. יום אחד חטא לפני הַמֶלֶךְ. אמר הַמֶלֶךְ, כל אֵלּוּ הימים הִכֵּיתִי אוֹתְךָ, ולא קִבַּלְתָּ, מִכָּאן וְאֵילָךְ, רְאֵה מה שֶׁאֶעֱשֶׂה לְךָ. אם אֲגָרֵשׁ אוֹתְךָ מן הָאָרֶץ, וְאוֹצִיאֲךָ מן המלכות, אולי יָקוּמוּ עָלֶיךָ דוּבִּים שֶׁבַּשָּׂדֶה, או זְאֵבֵי הַשָּׂדֶה, או רוֹצְחִים, וְיַעֲבִירוּ אוֹתְךָ מן העולם. מה אֶעֱשֶׂה? אלא אֲנִי וְאַתָּה נֵצֵא מִן הָאָרֶץ.
… שֶׁאֲנִי וְאָתֶם נֵצֵא מִן הָאָרֶץ, שנלך בגלות. כך אמר הקב"ה לישראל, מה אעשה לכם, הרי הִכֵּיתִי אֶתְכֶם וְלֹא הִטֵּיתֶם אוֹזְנֵיכֶם. הרי הבאתי עליכם בעלי מלחמה וּמלאכי חַבָּלָה להכותכם, וְלא שמעתם. אם אוציאכם מן הָאָרֶץ לבדכם, אני מפחד עליכם מכמה דוּבִּים וּמכמה זאבים, שיקומו עליכם וְיעבירו אתכם מן העולם. אבל מה אעשה לכם? אלא אני וְאתם נֵצֵא מן הָאָרֶץ וְנלך בגלות. כמ"ש, וְיִיסַּרְתִּי אֶתְכֶם, ללכת בגלות. וְאם תאמרו שאעזוב אתכם, אף אני, עִימָּכֶם".

פרשת "בחוקותי", מאמר "שֶׁבַע על חטאותיכם", אותיות מ"ט, נ'

3. השלום
"בשעה שישראל נמצאים זכאים לפני הקב"ה, כתוב, וְנָתַתִּי שָׁלוֹם בָּאָרֶץ. זה הוא למעלה, שהקב"ה בא להתחבר עם כנסת ישראל. כי שָׁלוֹם, יסוד, בָּאָרֶץ, מלכות".

פרשת "בחוקותי", מאמר "ונתתי שלום בארץ", אות כ"ו

4. קטע לסיום מתוך הזוהר
"לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹתָם… כלומר, כי מי שֶׁשׂוֹנֶא לְאַחֵר, הוא מאוס לפניו, וּמְגוֹעָל הוא בְּגִיעוּל לפניו. אבל כאן, לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים, משום שאהובת נפשי ביניהם, השכינה, שבשבילה כולם אהובים אצלי… משום שהיא אהובת נפשי, וְאהובה שלי אצלם.
בשביל הכלה שלהם, השכינה, שאני אוהב אותה, וְהיא אהובת נפשי, הַשׁוֹרָה שם…
בשביל הכלה ההיא הַשׁוֹרָה בתוכם".

פרשת "בחוקותי", מאמר "לא מאסתים ולא גְעַלְתִים לכלותם", אותיות נ"ז, נ"ט

***

קטעים נבחרים מתוך כתבי רב"ש

5. הגלות
"בזה שהם יהיו בגלות, הם ירגישו את הצורך להיות רק במצב של השפעה, שעל ידי זה יזכו לדביקות ה', שיסורי הגלות יחזירו אותם למוטב. ומה ששאלנו, מהו הפירוש "שה' יצא בגלות", צריכים לפרש, היות שה' משפיע להם טעם של גלות, לכן נקרא "שה' יצא מבחינת ארץ חמדה טובה" ומשפיע להם בחינת, שזהו לטובתם".

כתבי רב"ש, כרך א', מאמר "הקב"ה וישראל יצאו בגלות"

6. בעבודה הפנימית
""זווג דהכאה", שע"י הכאה, נעשה אח"כ יחוד, שפירוש "הכאה" ברוחניות הוא שני דברים מנוגדים, שכל אחד דוחה את מה שהשני רוצה. דהיינו, הבורא רוצה שהתחתון יקבל טוב ועונג, זאת אומרת להשפיע להתחתון, והתחתון רוצה בהשתוות הצורה, היינו להשפיע להעליון.
נמצא שהם בהתנגדות, ועל ידי זה הם באים לידי יחוד. זאת אומרת, שכל אחד לוקח את דעתו של השני, היינו, העליון רוצה שהתחתון יקבל, התחתון מקבל רק בשיעור שהוא יודע שכל מה שהוא מקבל הוא רק בשביל שהעליון רוצה. נמצא, שהוא עכשיו מקבל כמו שהעליון רוצה, והוא משפיע כמו שהוא רוצה, ואין כאן פירוד, אלא עתה שניהם בדעה אחת.
ועל ידי זה שיש עכשיו להנברא כלים דהשפעה, הוא מקבל בהם טוב ועונג, ואז ניכר לעין כל ש"השם של הבורא הוא טוב ומטיב", כי מטרם שמתגלה הטוב ועונג נקרא "שכינתא בעפרא", היינו שכל אחד סובל יסורים בעולם, מסיבת שאין כלים מתאימים שיהיו מוכשרים לקבל את הטוב ועונג".

כתבי רב"ש, כרך ב', מאמר "מהו שחוק ומשפט הוא השם של הקב"ה, בעבודה"

***

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Z9zXn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest