דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / מאמרי הערבות / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 12.08.11

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 12.08.11

parashat-hashavua-70.jpg

פרשת השבוע: פרשת "ואתחנן", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשת "וָאֶתְחַנַּן"

תקציר הפרשה:

משה מסיים את הנאום שנשא בפרשה הקודמת:

  • האיסור על משה להיכנס לארץ ישראל, והעברת ההנהגה ליהושע בן-נון.
  • ציווי על שמירת תורה ומצוות וזכירת הר-סיני.
  • המושג "תשובה" מצויין בפעם הראשונה.

משה מבדיל 3 ערי מקלט בעבר הירדן המזרחי, ופותח בנאום שני:

  • חזרה על עשרת הדיברות.
  • מובאת פרשת "שמע ישראל".
  • אזהרה בדבר השמדת עבודת אלילים בארץ ישראל.
  • ולסיום, לא לשכוח שהבורא הביא את העם לארץ הטובה שהם עתידים לָרֶשֶׁת.

***
קטעים מתוך זוהר לעם

1. "וכמה עצות יש לאדם בכל דבר. וּבשעה שהוא נמצא בִּתפלה, כל אלו המלים שהאדם מוציא מפיו בַּתפלה ההיא, כולם עולים למעלה וּבוקעים אָוִירִים וּרקיעים, עד שמגיעים למקום שמגיעים, וּמתעטרות בראש המלך. וְעוֹשֶׂה מהם עטרה. והרי העמידו החברים, התפלה שמבקש האדם להקב״ה צריך לכוון שתהיה תפלת תחנונים. מאין לנו זה?. ממשה, שכתוב, וָאֶתְחַנַּן אֶל ה׳. זו היא תפילה טובה".

פרשת ואתחנן, מאמר "חצות לילה", אות ט'

2. "בוא וּראה, כל שאר העמים שבעולם מסר אותם הקב״ה לְשָׂרִים ממונים השולטים עליהם. וישראל אחז אותם הקב״ה לגורלו וּלחלקו להתאחד בהם ממש, ונתן להם התורה הקדושה, כדי להתאחד בִּשמו, וע״כ, וְאַתֵם הַדְבֵקִים בה', ולא בִּממונה אַחֵר כִּשאר העמים".

פרשת ואתחנן, מאמר "אתה החלות להראות וגו'", אות י"ז

3. "בשעה שהאדם בא ליחד שֵׁם הקב״ה. כל צבאות השמים, כולם עומדים שורות שורות בכדי להתתקן ושיתכללו כולם באותו היחוד, לעמוד בסוד אחד ביחוד אחד. כולם מתתקנים בתקונם, ע"י יחוד הזה, כראוי. בשעה זו עומד ממונה וְשָׁמָשׁ אחד, העומד תחת רמ״ח עולמות, שכולם נקראים אברי הגוף. והוא עומד וּמחכה ליחוד ההוא. וזה הוא מלקט שושנים. כמו שנאמר, וְלִלְקוֹט שושנים, שהם אברי הגוף".

פרשת ואתחנן, מאמר "יחוד עליון ויחוד תחתון", אות ס"ב

4. "בוא וּראה, כתוב, כִּי הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָה לֹא הִיא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְצָאתֶם מִשָׁם וגו' שהנהר עוֹלֶה וּמשקה הארץ, אבל כאן לִמְטַר הַשָׁמַיִם תִשְׁתֶה מָיִם, כי ארץ הקדושה שותה משמים תמיד. וּכשישראל היו עוסקים בַּתורה, היתה שותה כראוי. וּמי שמונע התורה ממנה, כאלו מונע הטוב מכל העולם".

פרשת ואתחנן, מאמר "כבוד חכמים ינחלו", אות קס"ב

***

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest