דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 09.09.11

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 09.09.11

parashat-hashavua-70.jpg
פרשת השבוע: פרשת "כי תצא", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשת "כי תצא"

תקציר הפרשה:

בפרשה נמשך פירוט מצוות התורה.
מפורטות מצוות מיוחדות המתרחשות לעיתים נדירות, כגון:
היחס לבן סורר ומורה (כלומר מתמרד).
בן הבכורה ובן השנואה
מצוות שילוח הקן (הדורשת מהאדם הרוצה לקחת ביצים מקן – לשלוח קודם את האם-הציפור מן הקן)
בנוסף, מצוות רבות העוסקות בחיי היום יום, במוסר ובסדר חברתי:
השבת אבידה, הלכות גירושין,
החובה לנהוג ברגישות כלפי אנשים במצב רגיש – כמו עניים, גרים, יתומים ואלמנות.
כמו כן מוזכרת החשיבות שבמשפט צדק.
המצווה האחרונה בפרשה:
מחיית עמלק: חובה לזכור לעד את אשר עשה עמלק לעם בצאתו ממצרים, כאשר התנפל עליהם בהיותם לא מוכנים, ולמחות את זכרו.

***

קטע מתוך כתבי הרב"ש:

1. "ידוע שבעבודה מדברים הכל בגוף אחד. לכן מה שאומר שתי נשים, שהם נמצאים בגוף אחד, שיש באדם ב' כוחות: א) הרצון לקבל לתועלת עצמו, ב) הרצון להשפיע, היינו לעשות הכל לתועלת ה'.
שאלו ב' רצונות באים מלמעלה, שרק ה' הוא הנותן אותם, ואין זה בידי אדם לקחת אותם לבד, בכוחות עצמם. אלא הכח הראשון, הנקרא רצון לקבל לעצמו, בא לאדם בלי יגיעה, תיכף מעת הוולדו. מה שאם כן הכח הב', שהוא הרצון להשפיע", אינו בא מלמעלה בלי יגיעה. זאת אומרת, שהאדם צריך מקודם לחפש עצות, איך להשיג אותו, ורק אח"כ הוא מקבל הרצון להשפיע מלמעלה, אבל בלי יגיעה לא נותנים".

כתבי הרב"ש, כרך ב', מאמר "מהו בן האהובה ובן השנואה, בעבודה"

***

קטעים מתוך זוהר לעם

2. "ואין הקב״ה נקרא מלך עד שרוכב על הסוס שלו, שהוא כנסת ישראל, דהיינו, המלכות. בסו״ה, לסוסתי ברכבי פרעה דמיתיך רעיתי. שהיא כולה טוב, בלי רע כלל. הקב״ה כשהוא מחוץ למקומו, אינו מלך. וכשחוזר למקומו, והיה ה׳ למלך. וכך ישראל נאמר בהם, כל ישראל בני מלכים. וכמו האב, כן הבנים אינם בני מלכים עד שיחזרו לארץ ישראל".

פרשת 'כי תצא', מאמר "מוציא שם רע", אות ה'

3. "יש לאדם לדבר עם אשתו קודם שמתיחד עמה, משום, אולי נתחלפה אשתו בשדה. וזה הוא באשה, שהיא מצד עץ הדעת טוב ורע, נוהג בה חלוף לשדה, אבל אם היא מן השכינה, אין לה שנוי. ז״ש, אני הויה לא שניתי. אני זו השכינה, שאין לה פחד מכל הצדדים האחרים, דהיינו הקליפות, ז״ש, כל הגוים כאין נגדו".

פרשת 'כי תצא', מאמר "מוציא שם רע", אות ח'

4. "שואל, מי הוא שורשו של עמלק למעלה ברוחניות, שהרי אנו רואים שבלעם ובלק משם, מעמלק של מעלה, היו הנשמות שלהם, ומשום זה, היו שונאים את ישראל יותר מכל אומה ולשון, ומשום זה, רשום בשמותיהם, עמלק, דהיינו ע״מ של בלעם לק של בלק, והעמלקים הם דכר ונוקבא".

פרשת 'כי תצא', מאמר "להכרית זרעו של עמלק", אות ק"י

***

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/hrCsd

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest