דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעור זוהר, פרשת השבוע, 01.06.12

שיעור זוהר, פרשת השבוע, 01.06.12

parashat-hashavua-70.jpg

פרשת השבוע: פרשת "נשא", זוהר לעם, קטעים נבחרים

להורדה: video.gif וידאו | audio.gifאודיו | MP4

להלן קטעי המקור שעליהם התבסס השיעור:

פרשת השבוע – פרשה "נשא"

תקציר הפרשה:

בפרשת נשא נמשכות ההכנות ליציאת בני ישראל למסע מהר סיני, אל ארץ ישראל.
הכל מתרכז סביב המשכן, המקדש הנייד של עם ישראל.
המיפקד בשבט לוי נמשך. מתוארת חלוקת תפקידים בין משפחות לוי, קהת, גרשון ומררי.
הבורא מצווה לשלוח מחוץ למחנה את האנשים הטמאים, כהכנה לחנוכת המשכן.
בהמשך מסופר על מקרים שונים שבהם זקוק העם לעזרת הכהנים והמשכן:
מקרים הקשורים למעשים שליליים:
• אשם גזילות – אדם שנשבע בשם ה' לשקר צריך להקריב קורבן.
• פרשת סוטה – אישה שחשודה בנִיאוּף מובאת אל הכוהן.
מקרים הקשורים למעשים חיוביים:
• פרשת הנזיר – פירוט החוקים שמקבל על עצמו אדם שנוֹדֵר להיות נזיר.
בהמשך מסופר על ברכת הכהנים – הברכה שעל הכוהנים לברך בה את העם.
בסוף הפרשה – מתנות הנשיאים – חגיגה גדולה, חנוכת המשכן.
ההכנות הגיעו לסיומן ובפרשה הבאה יוצאים לדרך לארץ ישראל.

***
קטעים נבחרים

1. "למה יביא אשתו אל הכהן, ולא לשופט? משום שהכהן הוא שושבינה של המטרוניתא, המתקן את המלכות לזווג עם ז״א. וע״כ שייך לו תקון הפגם של הסוטה, המגיע עד המלכות… רק הכהן ראוי לזה, משום שהוא שושבינה של המטרוניתא, וכל נשי העולם מתברכים מכנסת ישראל… והכהן עומד לתקן דברי המטרוניתא, המלכות, ולעיין בכל מה שהיא צריכה. משום זה רק הכהן ראוי לזה ולא אחר.
סד) אשת חיל המלכות הקדושה, מעולם לא סוטה תחת בעלה, שאינה ממשכת החכמה ממעלה למטה, הנבחן לדבקות באל אחר. אלא דבוקה בבעלה, ז״א, קו האמצעי, המתקן הארת החכמה, שתאיר רק ממטה למעלה. והסוטה שסטתה מתחת בעלה, היא מתדבקת באשת זנונים, הדבוקה באל אחר, הממשיך החכמה ממעלה למטה".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "הסוטה", אות ס"א

2. "איש כי יפליא לנדור נדר נזיר. שהקדים בעולם הזה להתקדש בקדושת אדונו. מיין ושׁכר יזיר חומץ יין. כיון שאסור לו יין, ענבים למה אסורים לו? בכהן כתוב, יין ושׁכר אל תשת. ענבים מותרים לו. ובנזיר מהו הטעם שאסורים לו ענבים?
אלא הנזיר בא להפרד מן הדין לגמרי, יותר מכהן. האילן, שחטא בו אדם הראשון, היה ענבים. כי יין ושׁכר וענבים נאחזים בצד שמאל, יין למעלה, בקו שמאל דבינה, הנקרא שם יין המשומר. שׁכר, לשמאל דז״א, כי שׁכר יוצא מיין. כן קו שמאל דז״א נמשך מקו שמאל דבינה. ענבים, מקבצים אצלם את כולם, שהם מלכות, המקבלת מכל העליונים. וזה האילן שחטא בו אדם הראשון. משום זה הכל נאחז בצד אחד, שמאל של הבינה, ושל ז״א, ושל המלכות. נזיר עזב האמונה העליונה, שלא לקבל מבינה וז״א ומלכות העליונים, אינו כן, אלא אינו ראוי לו לעשות מעשה מצד השמאל".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "הנזיר", אותיות קכ"ד, קכ"ה

3. "שברכה יוצאת מפיו של הכהן, ששים אותיות שבברכת כהנים יוצאות ומעופפות ברקיע, וממנים ששים שׂרים על כל אות, וכולם מודים על כל הברכות. ששים אותיות בברכות, משום שישראל ששים רבוא נמצאים תמיד בעולם, וכל אחת שבאותיות שבברכות היא רבוא אחד. וע״כ הן כנגד ששים רבוא שבישראל".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "תקון ז"א", אות קע"ח

4. "אמר הקדוש ברוך הוא: מתחילה הייתי מברך בריותי, מכאן ואילך הרי הברכות מסורין לכם,
אתם הֱיוּ מברכין את בָּנַי".

מדרש תנחומא, מהדורת בובר, פרשת "נשא", סימן י"ד

5. "כה תברכו את בני ישראל: הכהן המברך אינו אלא מכשיר – כלי המבטא את הברכה…
לפי זה הכוהנים וברכתם מכשירים נפעלים הם, רק אחרי היקראם על ידי הקהל, הם אומרים את הברכה אשר בא כוח הקהל מקריא אותה לפניהם: כך באמת מתוך גרונם של הכוהנים מברך הקהל את עצמו בברכה שציווה ה'".

רש"ר הירש, על התורה, פרשת "נשא"

6. "וכל מה שהקריבו, כעין שלמעלה הקריבו, כדי שיתברכו כולם… אשרי חלקם של הצדיקים, שהקב״ה מריק עליהם ברכות ושומע תפלתם. ועליהם כתוב, פנה אל תפלת הערער, ולא בזה את תפלתם. ברוך ה׳ לעולם אמן ואמן. ימלוך ה׳ לעולם אמן ואמן".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "נשיא ליום אחד", אות קצ"ט

7. "בשעה שהכהן שלמטה קם ופורש ידיו, כל הספירות הקדושות שלמעלה מתעוררות ומתתקנות להתברך, ומאירים מעומק הבאר, בינה, שנמשך להן תמיד, ולא נפסקו הברכות הנובעות ונעשות מבועים לכל העולמות, המתברכים ונשקים מכולם".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "כה תברכו", אות קנ"ג

8. "כמה אהובים ישראל לפני הקב"ה, שבכל מקום שהם שורים הקב"ה נמצא ביניהם, משום שאינו מסיר מהם האהבה שלו. כמ"ש, ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

זוהר לעם, פרשת "נשא", מאמר "מדוע באתי ואין איש", אות ק"ה

9. "זה שהאדם נברא מד' יסודות, אש רוח מים עפר (ארמ"ע). אין לו שייכות ליצה"ר או ליצר הטוב. אלא בזמן שהאדם מתחיל לעבוד בתו"מ, זה גורם לו, שידע שיש ענין יצר טוב ויצה"ר.
ע"י המאור שבה ירגיש הפחיתות והשחיתות הנוראה, שיש בטבע הקבלה לעצמו, ויתמסר לגמרי לעבוד רק להשפיע נחת רוח ליוצרו, ואז יפקח ה' עיניו".

כתבי הרב"ש, כרך ב', מאמר "מהו על האדם לעשות, אם נברא במידות לא טובות"

10. "דרך התיקון שאור החסדים, ימין, צריך להיות יותר גדול מאור החכמה. כלומר, שאור החכמה אסור לקחת יותר מחצי מדרגה. ואור חסדים, שהוא ימין, שהוא שמירה לאור החכמה שישאר בע"מ להשפיע, צריך להיות יותר גדול מאור החכמה. ואז יתקיים אור החכמה בהמדרגה. יגביה הימין על השמאל, ז"א שהחסד צריך להיות יותר חשוב מהשמאל".

כתבי הרב"ש, כרך ב', מאמר "מהו שהימין צריך להיות יותר גדול מהשמאל, בעבודה"

11. "שחור זמן הסתרות, מחשבות זרות, בא לידי הפסק אמונה. וכשמתגבר וממשיך אור עליון, זה נקרא בהירות, לבן. שע"י ההסתרות הוא נזקק להמשיך את האור העליון. שזה הגורם שיזכה למדרגות גבוהות.
מדוע לא נתנו שקל שלם אלא מחצית?
כל מדרגה יש ימין ושמאל, שענין שקל הוא בחינת מאזנים, לשקול, שלא יהיה יותר חסדים מחכמה, ולא יותר חכמה מחסדים.
אין אדם עושה שום תנועה, אלא אם הוא שוקל את הכדאיות שלה, אם הוא ירויח משהו, אחרת הוא במצב מנוחה. ובזמן שהאדם רוצה לעשות איזו תנועה בעל מנת להשפיע, אם הוא מתחיל לשקול את הכדאיות שלה, אז הגוף מתנגד לו, כיון שלא רואה מה הוא יכול להרויח, אם הוא יעשה בעל מנת להשפיע.
אז אין לו עצה אחרת אלא תפילה, שתפילה עושה מחצה. ומחצית השניה הבורא נותן".

כתבי רב"ש, כרך ג', מאמר רס"ו "ענין שקלים"

***

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/0a9Eg

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest