דף הבית / חכמת הקבלה / מקורות ותקצירים / שיעורי כנס זוהר לעם 2010 – 3

שיעורי כנס זוהר לעם 2010 – 3

זוהר לעם 2010

שיעור מס'3: חופש הבחירה (החירות) – רק באיחוד עם האחרים

מן המקורות

נושא: "יצר הרע" פירושו כל מה שפועל כנגד האיחוד. כל השאר אינו "יצר הרע"

"בהמונח אגואיזם איני מתכוין לאגואיזם מקורי, אלא אני מתכוין בעיקר לאגואיזם הצר. כלומר, כי האגואיזם המקורי אינו אלא אהבה עצמית, שהוא כל כח קיומו החיובי האינדיבידואלי. ומבחינה זו אינו מתנגד גמור להכח האלטרואיסטי, אע"פ שאינו משמשו. אמנם מטבע האגואיזם, שבדרך שמושו נעשה צר ביותר. כי הוא מחויב פחות או יותר לקבל אופי של שנאה וניצול של הזולת, כדי להקל על קיומו עצמו. ואין המדובר משנאה מופשטת, אלא מהמתגלה במעשים של ניצול לחבירו לטובת עצמו, ההולך ונעכר לפי דרגותיו, כגון: הערמה, גניבה, גזילה ורציחה. וזהו מכונה אגואיזם צר; ומבחינה זו הוא מתנגד והפכי גמור לאהבת זולתו – והוא כח הנגטיבי, המהרס להחברה.
והיפוכו הוא הכח האלטרואיסטי. הוא כח בונה של החברה, שהרי כל מה שהאדם עושה לזולתו אינו אלא בכח אלטרואיסטי".

(כתבי בעל הסולם, מתוך כתבי הדור האחרון)

נושא: רק מתוך המאמץ להתחבר מתגלה ההתנגדות לכך

"הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. אלו הם החברים, בשעה שיושבים יחד, ואינם נפרדים זה מזה. מתחילה הם נראים כאנשים עושי מלחמה, שרוצים להרוג זה את זה. ולאחר כך חוזרים להיות באהבת אחווה. הקב"ה, מה הוא אומר עליהם – הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד. המילה גם, באה לכלול עימהם השכינה. ולא עוד אלא הקב"ה מקשיב לדיבורם, ויש לו נחת והוא שמח בהם".

(פירוש הסולם על ספר הזוהר, כרך ז' פרשת אחרי מות, אותיות ס"ד-ס"ה)

נושא: החיבור היא הפעולה החופשית היחידה של האדם. בכל השאר הוא לא יותר מאשר בובה על חוטים

"אמת הדבר ונכון מאד, שהשי"ת בעצמו, מניח ידו של אדם, על גורל הטוב, דהיינו, על ידי שנותן לו, חיי נחת ועונג, בתוך החיים הגשמיים, המלאים יסורים ומכאובים וריקנים מכל תוכן. שבהכרח, נעתק האדם ובורח מהם, בזמן, שיראה לו, אפילו כמציץ מן החרכים, איזה מקום שלוה, להמלט שמה, מהחיים האלו, הקשים ממות. שאין לך, הנחת ידו של אדם, מצדו ית', גדולה מזו.
ודבר הבחירה של האדם, היא רק לענין החיזוק. כי ודאי, עבודה גדולה ויגיעה רבה יש כאן, עד שיזכך גופו… ובטרם שמגיע לזכוך הזה, נוהג ודאי בחירה, להתחזק בדרך הטוב, בכל מיני אמצעים ותחבולות. ויעשה, כל מה שתמצא ידו, לעשות בכחו, עד שיגמור את מלאכת הזכוך. ולא יפול ח"ו, תחת משאו באמצע הדרך".

(כתבי בעל הסולם, הקדמה לתע"ס, אות ד')

"כל אחד מאתנו אינו אלא כמין מכונה, הפועלת ויוצרת על ידי כחות חיצוניים, המכריחים אותה לפעול בצורה זו. זאת אומרת, שכל אחד חבוש בבית האסורים של ההשגחה, אשר על ידי שני מוסרותיה, התענוג והמכאוב, מושכת ודוחפת אותנו לרצונה, למקומות הנרצים לה.
באופן, שאין כלל "אנכיות" בעולם, כי אין כאן כלל בן חורין ועומד ברשות עצמו. אין אני בעל המעשה. ואין אני העושה, משום שאני רוצה לעשות, אלא משום שעובדים אתי בעל כרחי ושלא מדעתי. אם כן יוצא לפי זה חלף לו השכר ועונש".

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

"כל מחשבה דקה מן הדקה, הבורא ית' שולחה למוחו של אדם, והוא כח התנועה של אדם, של בהמה וכל החי. דהיינו, ברצות הבורא להניע את החי, פועל בו בשליחת מחשבה אחת, ואותה המחשבה מנענעת אותו, כפי מדתה, כמו ששולח מטר על פני האדמה, והאדמה אינה מסוגלת להרגיש מי ששולח אליה את המטר, כן האדם, אינו מסוגל להרגיש בשום אופן, מי ששלח לו את המחשבה, כי לא ירגיש בה, בטרם שבאה לרשות מח הדמיון שלו, וכיון שנמצאת ברשותו, נראית אליו כמו חלק מעצם שלו".

(פרי חכם שיחות, סוד שמותיו ית' ישועה וצדקה, ע"מ קכ"ח)

"יש חירות לרצון לבחור מלכתחילה בסביבה כזו, בספרים ומדריכים כאלו שמשפיעים לו שכליות טובות. ואם לא יעשה זאת, אלא מוכן לבוא בכל סביבה המזדמנת לפניו, ולקרוא בכל ספר שמזדמן לפניו. שמשום זה ודאי יפול בסביבה רעה, או יבלה זמנו בספרים שאין בהם תועלת, שהם מרובים ויותר נוחים לפניו. שמתוך זה נעשה כפוי להשכלות גרועות ורעות, המביאים אותו לחטא ולהרשיע, ודאי ענש יענש, לא מטעם המחשבות והמעשים הרעים, שאין לו בחירה עליהם – אלא מטעם שלא בחר להיות בסביבה הטובה, כי בזה וודאי יש בחירה.
לכן, המתאמץ בימי חייו, ובוחר בכל פעם בסביבה טובה יותר – הרי הוא ראוי לשבח ולשכר. וגם כאן, לא מטעם מחשבותיו ומעשיו הטובים, הבאים לו בהכרח בלי בחירתו, אלא מטעם התאמצותו לרכוש לו סביבה טובה המביאתו לידי המחשבות והמעשים האלו. וזה שאמר רבי יהושע בן פרחיא "עשה לך רב וקנה לך חבר".

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

"הגם שיש לכל אחד בחינת "מצע משלו", מכל מקום אין הכוחות מתגלים בפועל זולת על ידי הסביבה שהוא נמצא בה, בדומה לחטה הנזרעת באדמה, שאין כוחות החטה מתגלים בפועל, זולת על ידי הסביבה שלה – שהיא האדמה, הגשם, ואור השמש. לפיכך, יפה שיער רבי יוסי בן קסמא, אשר אם יעזוב את הסביבה הטובה שלו, אשר בחר, ויבוא לסביבה רעה ומזיקה, דהיינו, בעיר שאין בה תורה, לא זו בלבד אשר דעותיו הקודמות ישתבשו, אלא גם כל יתר הכוחות הטמונים במצע שלו, שטרם הספיק לגלותם בפועל, ישארו בהעלמם. כי לא תהיה להם עוד הסביבה המתאימה, שתוכל להפעיל אותם מהכוח אל הפועל, וכמבואר לעיל, אשר רק בענין בחירת הסביבה, משוער כל ענין ממשלתו של האדם על עצמו, אשר בשבילה הוא ראוי לשכר או לעונש".

(כתבי בעל הסולם, מאמר החירות)

"אי אפשר להגביה את עצמו ממעל להעיגול שלו. לכן האדם מוכרח לינוק מיתוך הסביבה שלו ואין לו שום עצה,אלא דרך תורה ויגיעה רבה. לכן אם האדם בוחר לעצמו סביבה טובה אזי הוא מרוויח זמן ויגיעה.היות שהוא נמשך לפי הסביבה שלו".

(כתבי בעל הסולם, מאמרי שמעתי, מאמר רכ"ה)
לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/f7a2p

One comment

  1. אני מצטער, אי אפשר לישון, אי אפשר להפסיק, אי אפשר לדעת מה יהיה עוד דקה, כי הכל תלוי רק בבורא. מחר/היום היום השלישי של הכנס, אם העולם לא משתנה דרסטית ברביעי אז בחמישי צפויה ירידה ענקית, חזרה לבהמיות, ניתוק מהנקודות שבלב, מהכלי השלם. בחיבור עם הבהמות האחרות אני לא יודע מה לעשות, מחר מוכרח להיות יום נצחי. בואו נעלה למען כל הנקודות בלב שהתגלו מ"ן לבורא. אנחנו רוצים את התיקון!!!!!!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest