שינוי הערכים

מה בהתפתחות שלנו תלוי בנו עצמנו?

אנחנו ירשנו תכונות מסוימות, והסביבה פעלה עלינו מהילדות. בסדר, מה שהיה היה. כיצד מכאן ואילך אנחנו יכולים לקבוע את סדר ההתפתחות שלנו? מה עלינו לעשות לשם כך?

הבורא מצידו עשה את כל מה שהיה באפשרותו לעשות: הוא סלל עבורנו את הדרך על ידי הכלים הפנימיים והחיצוניים, הטבע העצמי והסביבה. והינה, סוף כל סוף, הכוח העליון מאפשר לנו בחירה חופשית. ודאי שזהו מרחב צר מאוד. הרי כבר קיבלנו המון הבחנות מההתפתחות הפנימית שלנו ומהסביבה שבה אנחנו נמצאים.

כפי שכתוב במאמר "החרות" וב"הקדמה לתלמוד עשר הספירות", הבורא מביא את האדם למצב מסוים, לקבוצה מסוימת, לסביבה מסוימת ואומר לו: "את זה קח לך". ואז האדם צריך להתחזק במה שהוא לוקח. ומה שהוא לוקח זה הקשר עם הסביבה.

אם הוא מחזק את הקשר הזה, הוא רוכש בעזרתו ערכים "על-טבעיים". דווקא כך האדם יכול לרכוש לעצמו עקרונות שהוא עצמו מעולם לא היה מכבד. הסביבה מסוגלת להשפיע עליו ולשנות את סולם הערכים שלו עד כדי כך שהוא ישנה לגמרי את הערכים שלו ויהיה מוכן לעשות אפילו דברים שמנוגדים למהות שלו.

לכן, כשאנחנו מדברים על ההכנה לשיעור, אנחנו קודם כל מדברים על הסביבה. האדם מכין את עצמו בסביבה הנכונה, שמסייעת לו לגלות את הערכים הנכונים: ההשפעה, האהבה לזולת, הדבקות בבורא, הכוונה האלטרואיסטית של "לשמה". ניתן לקרוא לזה באופנים שונים, אך בכללות, אין ספק שהאדם חייב להחשיב את טבע הבורא הרבה יותר מטבע הנברא.

את הכרת החשיבות הזאת האדם מקבל מהקבוצה: "כדאי שכך זה יהיה". הקבוצה אינה מסוגלת לתת יותר מזה. היא בסך הכול מעלה בעינינו את חשיבות המטרה. עד כמה חשובה המטרה? – זה תלוי בדרגה של הקבוצה ובמידה שבה האדם מסוגל לכופף את עצמו בפניה.

אך כל זה עדיין אינו נקרא מימוש. האדם רק בונה לעצמו את סולם הערכים: אם הבורא הוא המטרה שלי, אז אני הולך לקראת המטרה הזאת, כלומר משתנה בהתאם אליה. אך מי משנה את דמותו של האדם? מה מבצע בו את השינויים הללו? הרי לפי טבעו, הוא שקוע מרגע לידתו בתוך הרצון ליהנות. הרצון עצמו נשאר כפי שהוא. אז מי ישנה לו את הכוונה מקבלה להשפעה? – לכך נועדה שיטת הקבלה.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 24.02.2011

ידיעות קודמות בנושא:
ממילים למציאות של רגשות
תרים את הראש ותראה את החברים
סופו של הרומן עם הסביבה הגשמית