שינויי צורה של האגואיזם

שאלה: לאחרונה נציג גרמני של הפרלמנט האירופאי קרא לאירופה להתאחד למאבק עם נאצים ואגואיסטים. כיצד מקובלים תופסים את העובדה שהעולם מתחיל להרהר בתופעה של אגואיזם?

תשובתי: זה שהאגואיזם של האדם, של החברה ושל העולם, מהווה, אם אפשר לומר כך, הכוח הרע היחיד בעולם, זה באמת כך. לכן פסיכולוגים, סוציולוגים ומשכילים ידועים שׂמו לב לזה וכבר אלפי שנים דיברו וכתבו על זה.

אבל מה אפשר לעשות עם האגואיזם? כלום! תיכנס לגן ילדים ותסתכל, כיצד הילדים רבים ומתקוטטים זה עם זה. תיכנס לבית הספר, לכיתות נמוכות, שלא לדבר על הכיתות הגבוהות, שבהם הכול מוסווה יותר, עד כמה הילדים נמצאים בסתירות וניגודים אגואיסטיים זה עם זה.

ילדים עד גיל 3 בכלל לא מתקשרים ביניהם, מפני שהאגו שלהם לא נותן להם להתקרב זה לזה. הם רוצים להחזיק הכול אצלם. אחר כך הם מתחילים לפעול בהדדיות זה עם זה, אבל גם מבחינה אגואיסטית: אני יכול לשחק עם אחרים מפני שיש לי מזה תועלת. רק כך.

זה הטבע של האדם. אנחנו רואים את זה לפי אנשים שגדלים בהדרגה, ובבית הספר, באוניברסיטה, בחיים הכול בנוי רק כדי להרוויח על חשבון אחרים. זה האגואיזם הבריא שלנו. אנחנו לא יכולים לעשות שום דבר אחר.

לכן נצטרך לנקוט בצעדים מיוחדים כדי לרסן את האגו, לרכך, לכוון בצורה נכונה ליחסים הדדיים בינינו. האגואיזם של האדם הוא מאוד בעייתי, מפני שהוא כל הזמן גדל. היום הוא אחר לחלוטין מהאגואיזם שהיה לפני 100 או 200 שנה.

תראו סרטים ישנים, בני 50 שנה: אלו ילדים מראים שם, כיצד הם מדברים, כיצד הם מתנהגים, אלו יחסים הדדיים יש ביניהם. כשמביטים בהם אנחנו מתמוגגים מהתנהגותם, מהתקשורת שלהם. למה? האגואיזם היה אחר.

בעוד 100 שנה יסתכלו עלינו הנכדים שלנו ויחשבו: עד כמה פרימיטיביים היו הסבים שלנו! מה עניין אותם בחיים? לשם מה הם חיו? במה התעניינו והתעסקו? ממש כמו ילדים קטנים!

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 28.04.2019