דף הבית / חכמת הקבלה / פרשת השבוע / שינויי צורה בצמיחה רוחנית

שינויי צורה בצמיחה רוחנית

"ויהס כלב את העם אל משה ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי יכול נוכל לה: והאנשים אשר עלו עמו אמרו לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" (שלח, י"ג, ל'-ל"א).

כלב בן יפונה נמצא בין המרגלים כמשה רבינו, זו אותה "הנקודה שבלב". בכל מצב, הנקודה שבלב נקראת בשם שונה, אבל היא תמיד נשארת, לכן האדם מתקדם קדימה. אחרת הוא לא יכול היה להתקדם. תארו לעצמכם אם כל המרגלים היו מצהירים שהעבודה הרוחנית היא לא עבורם והיו עוזבים? אז מלמעלה היה נעשה חשבון נורא של הבורא עם העָם.

"ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות: ושם ראינו את הנפילים בני ענק מן הנפלים ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם" (שלח, י"ג, ל"ב-ל"ג).

מדובר כאן על האגו ששוקעים בו המרגלים, מבלי שיהיו להם כוחות להתעלות מעליו. והענקים הם אלה שכבר השתלטו על האגו, לכן הם יכולים להתקיים מעליו. "ונהי בעינינו כחגבים" – המרגלים שנמצאים בהשגה רוחנית קטנה של גלגלתא ועיניים, כשהם התעלו מעל האגו, הם ראו שהם כלום לפי הכוחות הרוחניים, היכולות והאפשרויות שלהם, בהשוואה לענקים. הם כביכול מסתכלים על המצבים העתידיים שלהם.

נניח, שאתה נמצא בדור המדבר, לפני הכניסה לארץ ישראל, אתה רואה את עצמך כגדול: "מה אני צריך לעשות לשם כך?!".

למשל, אם שואלים ילד: 

– אתה רוצה להיות הכי-הכי…?

 כן.

 אז אתה צריך לסיים כמה תארים באוניברסיטה, לעבוד 20-18 שעות ביום.

– ומה עם החיים שלי?! אני לא יכול! זה יותר מידי קשה! אני כל הזמן עובד, מתאמץ ומשתדל להצליח?!

 אבל זה העתיד שלך, אתה הולך על זה או לא?

 עדיף שאני אחזור למדבר.

כלומר, נעשית כאן השוואה: "אני העכשווי" ו"אני בארץ ישראל". הם נכנסים לתוך העתיד שלהם, ומבינים עד כמה מורכבות וקשות הפעולות האנטי-אגואיסטיות.

העניין הוא, שכשאתה מסתכל על זה מרחוק, אז אתה רואה שזה בלתי אפשרי, מפני שאתה מסתכל על הכול בעיניי המדבר! אתה לא רואה את המרכיב שהבורא נותן לך, אתה לא לוקח אותו בחשבון. הבורא נותן לך כוחות כדי להפוך להיות גדול, ואילו אתה לא מרגיש את זה וחושב: "אם אני צריך לעשות זאת בעצמי, אני לא יכול". לוקחים ממך את תחושת העזרה של הבורא, כדי שתבין שאתה חייב לעשות זאת, אבל בלעדיו אינך יכול. אז מצטבר אצלך פוטנציאל: אתה בורח, לא רוצה שום דבר, חוזר, שוב בורח, ואחר כך מכה מלמעלה, ואתה הולך לכיבוש ארץ ישראל. איך? לא חשוב איך, בעיניים עצומות, בכלל לא מעניין אותך איך, אתה פשוט צריך לשים על זה את החיים שלך.

זו נקודת ההיפוך, המעבר דרך הירדן, הדומה למעבר דרך ים סוף. אבל שם הים נבקע וזהו, ואילו כאן המעבר הוא יותר הכרתי, כלומר יותר מורכב. לקראת הבריחה ממצרים, הפחד מפרעה שרדף אחריך דחף אותך, ואילו כאן אתה להיפך, אתה צריך לעורר בתוכך את הצורך של התנועה הזאת. שם רצת מתוך פחד, ואילו כאן אתה נכנס לתוכו. אבל כך הכול צריך להיות, כי זו הרי צמיחה רוחנית.

מתוך תוכנית הטלוויזיה "סודות הספר הנצחי", 8.4.2015

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest