דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שינויים פנימיים: טווח של תדרים גבוהים

שינויים פנימיים: טווח של תדרים גבוהים

שאלה: מהו עבורנו מימוש הכלל "ואהבת לרעך כמוך"?

תשובתי: זה אומר, להפסיק להרגיש את ההבדל ביני לבין החבר. זהו הכלל הראשון שאליו צריך להוסיף יראה ואמונה.

לאימא, לדוגמא, יש אהבה אינסטינקטיבית לילד שלה. האם זה מספיק? לא. האהבה מפעילה אותה ומתבטאת בטיפול בילד, בדאגה בלתי פוסקת.

כך שהאהבה אינה מספיקה, צריכה להיות גם יראה, דאגה לאהוב, התכללות עימו, דאגה על הרצונות שלו, דאגה אמיתית לסיפוקם. אז, כשאני מרגיש את היראה, אני מביע, מבטא את האהבה שלי, והביטוי הזה נקרא "אמונה".

האהבה היא יחס נכון לזולת, אך מטרת הבריאה אינה מסתכמת בזה.

אנחנו מתכללים עם הזולת, ממלאים אותו, יוצרים כלי אחד, ומאהבת הזולת מגיעים לאהבת הבורא.

שאלה: כיצד אהבת הזולת יכולה להעניק כוח, לספק "חומר דלק"? כיצד אדם השקוע באהבה עצמית יכול להרגיש את הרצונות של האחרים?

תשובתי: בעזרת המאור המחזיר למוטב. כמובן שבלעדיו בשום אופן.

שאלה: האם זה אומר שאנחנו צריכים כל הזמן לייצר רצון המכוון בכיוון הזה, ואז האור יחזירנו למוטב?

תשובתי: כן. העבודה שלנו היא רק ביצירת חיסרון לאהבה, קשר הדדי, התכללות, לרצות להיות בתוך הזולת, לקבל את רצונו במקום רצוני.

בפעולות כגון אלה אתה מזמין על עצמך את האור.

וקודם כל, אתה צריך לדעת במה אתה יכול להידמות לאור, לטבע שלו. הוא אחד, אין סופי, פשוט, הוא משפיע, הוא רוצה להטיב לכולם. אם אתה לפחות במשהו תרכוש נטייה כזו, אז במידה הזאת אתה תתקרב אליו וההתקרבות הזו תפעל עליך… האור הוא בלתי משתנה, אך על ידי המשיכה שלך אליו אתה מגביר את פעולתו – גם על היצר הרע שלך וגם על היצר הטוב.

ברמת חוקי העולם שלנו זה בא לידי ביטוי בכך שהשפעת השדה הכללי נמצאת ביחס הפוך למרחק בריבוע. אם כן, אם אתה מצמצם את המרחק בחצי, האור משפיע עליך פי ארבעה חזק יותר.

שאלה: אנחנו מושכים את האור בלימוד. אז מה עליי לעשות במהלך היום? כיצד לעבוד עם החברים כדי ליצור רצון נכון לשיעור הבא?

תשובתי: במהלך היום אתה גם מושך את האור, כיון שאתה בכל זאת אוחז בקשר עם הדבר החשוב ביותר. ומלבד זאת, אתה קשור עם הקבוצה העולמית שלא מפסיקה את מאמציה. למשל, לומדים איתנו יחד החברים מאוסטרליה או מדרום אמריקה ומקבלים מאיתנו את אותו המסר. אנחנו כלי אחד, והעניין לא מסתכם בלימוד שלך. כמובן, שבשיעור אתה מושך יותר אור, אך בכללות אנחנו עובדים 24 שעות ביממה בכל העולם.

שאלה: כיצד נמשוך את האור בצורה היעילה ביותר? מה צריך לעשות כל חבר, לא חשוב היכן שהוא נמצא?

תשובתי: לרצות להיתקן באהבה לאחרים, להתאחד עימם וליצור בכך מקום לגילוי הבורא. בכך אנחנו גורמים לו נחת רוח הגדולה ביותר. ובכך כל התענוג שלנו – אותו תענוג שהוא רוצה להביא לנבראיו.

שאלה: האם ישנה אפשרות לבדוק את המאמצים שלנו, לקבל תגובה מהמערכת הכללית?

תשובתי: אם כל אחד מאיתנו ישקיע מעט מאמצים, הוא יתחיל להרגיש בתוכו שינויים בכל יום, כאשר עכשיו הוא חווה משהו חדש למשל פעם או פעמיים בחודש. ולאחר מכן השינויים יתמזגו לשיירה בלתי פוסקת: כניסה – יציאה, כניסה – יציאה, כל כמה שניות.

כמובן שישתנה גם היחס שלך אליהם, אתה תרכוש את דרכך היציבה ותוכל למיין את העליות והירידות בשני קווים, כשאתה מעריך אותם מתוך ה"קו האמצעי".

מתוך שיעור על מאמר רב"ש, 14.10.2012

ידיעות קודמות בנושא:
פרקטיקה של אהבה
להתחבק בבכיות חזקות
מה נותנת לנו אהבת הזולת?

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/KfdSc

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest