שילוב עדין

"לא תשנא את אחיך בלבבך הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא." (תורה, ספר "ויקרא", פרשת "קדשים", פרק י"ט פסוק י"ז).

בתורה מסופר על שנאה גדולה מאוד שקיימת בין אחים. אומרים, שבין אהבה לשנאה מפריד צעד אחד.

כי דווקא קשרי דם, שאינם פועלים בדרגה הבאה של הכרת הקשר, למען העלייה, מתבטאים בשנאה, תחרותיות, התנגשות, בהרגשה שהאח שלך מהווה הפרעה גדולה.

קיים גבול דק מאוד בין המושגים "אני ואתה אחים במטרה להשגת העלייה", לבין "אנחנו פשוט אחים". אם אנחנו פשוט אחים, אז אנחנו מתחרים.

יש לנו אבא אחד, אבל אני רוצה להיות היורש היחידי. אני לא רוצה להיות תלוי במישהו ולהיות חייב למישהו. ואילו לאח אני תמיד חייב, מפני שאני תלוי בו מתוך קשרי דם. אם הוא עושה משהו, אז המעשים הטובים או הרעים שלו באופן מסוים מאירים עליי באור טוב או רע.

אח, זו הפרעה גדולה מאוד. אנחנו לעיניי כל, שווים, אבל אני לא רוצה לסבול אף אחד ששווה לי. על ידי הפעולות שלו הוא כביכול מבטא את מה שאני בעצמי לא יכול לבטא, ובזה הוא כביכול חושף אותי, מפני שאנחנו ממדרגה אחת, מאותם אבא ואימא.

לכן, אם הייתי רוצה להסתיר משהו, לעשות משהו בצורה מסוימת ולא בצורה אחרת, הוא עושה את זה בסגנון, בהחלטה, בצורה שלו, וכאילו משלים אותי, או להיפך, מקדים אותי בדרך שלי. אני תלוי בו. הפעולות שלו כל הזמן מאירות עליי באור טוב או באור רע.

בעולם שלנו, המושג "אחים" די שחוק. אבל בעצם, זהו שילוב מאוד עדין.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 02.04.2014

ידיעות קודמות בנושא:
עשיו ויעקב: המאבק על הבכורה
סוד עשרת השבטים, חלק 2
נתק וקשר