דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שייכות לאיבר רוחני אחד

שייכות לאיבר רוחני אחד

מתוך "מאמר לסיום הזוהר", בעל הסולם: "אמרו חז"ל: "עשה לך רב, וקנה לך חבר". דהיינו, שהאדם יוכל לעשות לו, סביבה חדשה, שהסביבה תעזור לו, להשיג רוממות רבו. והיינו, ע"י אהבת חברים, המחשיבים את רבו. שע"י שיחת החברים, ברוממות רבו, מקבל כל אחד, הרגשת רוממותו. באופן, שההשפעה לרבו, תהפך לקבלה, ולחומר דלק. והיינו, בשיעור שיביאהו, כן לעסוק בתורה ומצוות לשמה.

שעל זה אמרו: "במ"ח מעלות, שהתורה נקנית בהם, בשמוש חכמים, ובדקדוק חברים". כי מלבד שמשמש לרבו, צריך גם כן לדקדוק חברים. כלומר, להשפעת החברים, שיפעלו עליו, להשגת רוממותו של רבו. כי השגת הרוממות, תלויה לגמרי בהסביבה. ואדם יחידי, אי אפשר, שיפעל בזה במשהו."

האדם לא יכול לכבד את רבו בלי להתרשם מהלחץ החברתי מהסביבה שמכבדת אותו. האגו לא ייתן לו לעשות זאת. ברור, שכאן אנחנו זקוקים לעזרה מהסביבה, כי רק היא יכולה לחייב אותנו להתייחס נכון לרב, שדרכו אנחנו נקבל עזרה מלמעלה.

הרב הוא המדרגה היותר עליונה, והחברה צריכה לספק לאדם את החשיבות של המדרגה העליונה הזאת. ההבדל בין העולם הגשמי לעולם הרוחני הוא בכך, שמספיק שהתלמיד פשוט יקיים את רצון הרב, יעשה עבודה גשמית כלשהי ביחד איתו, זה כבר יקשור אותו לרבו, אפילו שהוא עדיין לא הגיע להשתוות הצורה. מספיקה עזרה פשוטה כדי להיכנס למגע עם המדרגה העליונה ולהתחיל לקבל ממנה את המאור המחזיר למוטב.

אבל כל זה אפשרי רק בתנאי שהאדם מעריך מאוד את רבו. אולם זה מנוגד לטבע האדם, לכן אפשר להשיג את זה רק דרך השפעת החברה. ככל שהחברה מכבדת יותר את רבהּ, כך יותר קל לאדם להכניע את עצמו לפניו, וכך לקבל הזדמנות לקבל עזרה מלמעלה בהתאם לסדר המדרגות הרוחניות.

עשר הספירות של הכלי הרוחני, הם החברים שלו, והמקור העליון שממנו הם מקבלים את המאור, זה הרב. כך האדם מטפס בסולם המדרגות.

הימצאותנו בעולם המדומה הזה מספקת לנו הזדמנות ייחודית להתחיל להתקשר למדרגה הרוחנית העליונה יותר וגם לבנות כלי רוחני חדש בינינו בעזרת הקשר הפיזי עם החברים. אחרת לא היה לנו שום סיכוי להתקשר לרצון להשפיע מתוך מעמקי הרצון לקבל.

דווקא הצורה הדמיונית הגשמית מאפשרת לנו להשתמש ברצון לקבל שלנו כדי לעלות בסולם המדרגות הרוחני בעזרת הפעולות הגשמיות. וכך קורה עד סוף המדרגות הרוחניות, נשאר אותו היחס כלפי הקבוצה וכלפי הרב. ככל שהאדם עולה, הוא מרגיש את עצמו יותר גבוה או יותר נמוך, תלוי במצבו. הוא מעריך יותר ויותר את הקבוצה ואוהב את החברים, או להיפך, שונא אותם יותר ויותר. וגם רבו נראה לו פעם יותר שפל ופעם יותר נעלה.

והקשר הזה לעולם לא נעלם. לא משנה באילו עולמות נמצאים החברים ורבו, אם הם בעולם הזה או שחלקם כבר הלכו לעולמם, כלומר, כבר אינם נמצאים בצורתם הגשמית. במבנה הכללי של הנשמה נשמר הקשר הקבוע ביניהם, כי הם שייכים לאותו האיבר הרוחני.

מתוך ההכנה לשיעור, 05.06.2013

ידיעות קודמות בנושא:
להחזיק את הקשר בין הלבבות
להרגיש את רצונו של המורה
ביקור של הנשיא

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/QKDT8

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest