דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / הדת בראי הקבלה / שיטות ההרגעה וחכמת הקבלה

שיטות ההרגעה וחכמת הקבלה

שאלה: חבר אחד התקשר אליי ואמר: "אני יושב ולומד תורה, וטוב לי ככה". פעם הוא למד איתנו בקבוצה ואחר כך עזב…

תשובתי: לימוד תורה נותן לאדם סיפוק. הוא רואה שכל העולם עוסק בזה ולכן מרגיש את עצמו בטוח יותר, כמו תינוק בידיים של אמא.

אבל אם לאדם קיים צורך פנימי חד, שלמרות ההמונים מעניינת אותו ההכרה, ההבנה, ולא ההרגעה הפנימית שהוא מוכרח לפרוץ אל הידע העליון, להרגשה, לגילוי העולם, לסיבה שלו, לתוכנית, למטרה, אז האדם הזה הוא שלנו, אז הוא הולך בראש כמו כל הקבוצה העולמית.טבעי הדבר, שבדרך מתחרש המיון, הניפוי, שרבים עוזבים, ואחר כך יבואו אלינו חדשים וכך תעבור תקופה נוספת.

אבל עבור כל אדם ההתקדמות האישית שלו מלווה בשאלה הקבועה: "האם אני הולך קדימה להשגה, להיכרות עם ההנהגה העליונה? או שאני שוכב על הספה ומרגיע את עצמי באותם הדברים כמו האחרים והכול בסדר? אני אחכה, ומה שיהיה יהיה, ובינתיים טוב לי". כאילו שאני סגרתי את התריסים ומסתכל דרכם רק קדימה, כמו שסוגרים לבהמות את העיניים כדי שהם יסתכלו רק קדימה. על כך מבוססות כל השיטות חוץ מחכמת הקבלה.

הם "רותמים" את האדם, נותנים לו ביטחון: "הכול יהיה אצלך בסדר, אם אתה תמשיך כך ללכת". אומרים: "תדע פחות, תישן טוב יותר".

ועוד כל יום אני מבצע איזה שהן מצוות: שם הדלקתי נר, פה התפללתי או שעשיתי עוד משהו, אז בהתאם לזה אני כבר כאילו מחובר, כלומר, הכול בסדר גם בעולם הזה וגם בעולם הבא, כמובן שהכול מסודר בצורה טובה.

שאלה: איך אתה מתייחס לאותן השיטות שמדברות באותן המילים, שבהן מדברת חכמת הקבלה, כי הן הרי כולן דומות?

תשובתי: כן, הכול דומה. אם כולם מדברים על אהבה ועל ידידות, אז כולם דומים, החל מהסוציאליזם, הקומוניזם ועד לנאציזם וכולי.

אני נפגשתי עם הרבה מנהיגים של תנועות שונות: סופים, גורו למיניהם, אולם אפילו איני רוצה להזכיר אותם, שלא יחשבו שאני מזלזל באנשים האלה. פשוט חכמת הקבלה זה משהו אחר לחלוטין.

חכמת הקבלה מיועדת לאדם שמחפש תשובה ולא הרגעה באיזה שהוא שלב, סיפוק, הסתפקות בתשובה מרדימה. הוא לא נרגע, לא צריך להוכיח לו בכוח השכנוע: "תראה, ישנם מיליונים שמאמינים בזה", הוא לא שם לב לטיעונים כאלה.

מקובל זה אדם שהולך עד הסוף. אל תאמין, אל תסמוך על שום דבר, עד שלא תגלה בתכונות החדשות עולם חדש. נאמר, "אלף נכנסים לחדר", כלומר, לתוך הכלי הזה, ורק אחד בסופו של דבר "יוצא להוראה", אל האור.

"אלף ואחד", בעיקרון הכוונה היא כמובן לא לכמות. איננו צריכים לחשוב כך ולהתאכזב. "אלף ואחד", הכוונה שאנחנו צריכים להשיג הגדלה פי אלף, עד "אריך אנפין".

מתוך השיעור הווירטואלי, 08.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ושוב על הדת…
חכמת הקבלה: לא להרוס, אלא לבנות
לקחת את האגואיזם בתור שותף

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest