דף הבית / קבלה לעם / יהדות וקבלה / חגים ומועדים / שיחה על סיפור יציאת מצרים, חלק ד'

שיחה על סיפור יציאת מצרים, חלק ד'

מה משמעותן של כל הדמויות והתכונות בסיפור יציאת מצרים, איפה הן בתוכנו ומה ניתן ללמוד מהסיפור? (הרב ד"ר מיכאל לייטמן בשיחה עם בן ציון גירץ ורואי אקוקה)

שיחה רביעית בנושא "סיפור יציאת מצרים" במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים".

לצפייה/האזנה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

להורדה: | MP3 אודיו | MP4 וידאו |

תקציר השיחה:

נצחיות התורה שימושית בכל זמן באופן אישי, כלפי כל אחד, ובאופן כללי, כלפי כל האנושות.

בחקירת ההתפתחות האנושית הפרטית והכללית מוטב לנו שנראה בתורה כמדריך, כספר הוראות, כך נוכל הן להקל את דרכנו והן לקצר זמנים לא טובים, להפוך אותם מרע לטוב ולזרז את זמני ההתפתחות.

סיפורי התורה מתארים שינויים פנימיים באדם שכולם מתרחשים כתוצאה משינוי החומר, שינוי הרצון לקבל שלנו שאיתו אנו נולדים, קיימים ומרגישים את כל המציאות. ברגע שאנחנו מגיעים לתחושה של מצוקה, רוצים לשנות את המציאות שלנו ולכוון את עצמנו למצב אחר, מתחילים סיפורי התורה לשמש עבורנו כמדריך. במצב שבו האדם מרגיש לא מרוצה מחייו הגשמיים ולא רואה כדאיות בכל צורות החיים שעוברים, הוא יכול למצוא בתורה פתרונות לבעיות הקיומיות שלו.

עם התפתחות האדם הוא מתחיל להרגיש שמסגרת החיים שלו צרה לו, שישנן עוד צורות קיום אחרות שהן לא כמו שהוא רואה, ושיש באפשרותו לדעת ולהבינן – מה שמוביל אותו לחכמת הקבלה.

הפתרון נמצא דווקא בחכמת הקבלה – בה נמצאת תוכנת החיים, התוכנה של כל היקום ושל הטבע מעבר ליקום. עם לימוד חכמת הקבלה מתפתח באדם חוש מיוחד שקרוי "נקודה שבלב". הלב הוא כלל הרצון לקבל של האדם שבו הוא מרגיש את המציאות כולה. ב"נקודה שבלב" מרגיש האדם דחף לתפיסה שונה שאינה תלויה בלב וברצון הרגיל שלו. הוא תופס שקיומו אינו רק בדרגת החי, ומתעוררות בו השאלות: מהי דרגת האדם? מהו מקור השליטה והשינויים?… כשהאדם מתחיל לחקור את התפתחותו והתפתחות האנושות, נדמה לו שהדברים קבועים מראש ושאין לו שום יכולת השפעה עליהם ובזה אינו שונה מדרגת חי, יחד עם זאת, מתעצמת בו דרישה פנימית להתפתחות מעל הדרגה הזו. כך מתפתחת הדרגה הבאה, דרגת ה"מדבר".

דרגת המדבר, היא דרגה שבה החסרונות מביאים לחיפושים שמושכים לפנימיות התורה.

הלב הוא הרצון לקבל שמרגיש את המציאות כולה בו.

הפנימיות של סיפורי התורה שעוסקים בהתפתחות החוץ גופנית שהיא לא גשמית, מובילים אותנו לסיפור יציאת מצרים המתאר לנו כיצד לצאת מהעולם הקטן והחשוך שלנו לעולם של אור אין סופי שבו אנחנו מרגישים חופשיים ויכולים לקבוע את התפתחותנו ללא גבולות.

את סיפורי התורה ניתן לקרוא בכמה רמות.

אפשרות אחת, שבה האדם מתעמק בהם לבד, בעצמו. דרך ההתפתחות האישית שלו בלבד, כאילו אינו מחובר לדבר, הוא רואה איך משתנות בו הדרגות בתפיסת ההרגשה של המציאות החדשה כלפי עצמו – הוא לעומת האור העליון, הכוח העליון, כוח ההשפעה.

אפשרות נוספת היא, שבה האדם מברר כיצד הוא משתתף בתהליך ההתפתחות וכיצד הוא קובע את הקצב וההתקדמות של ההתפתחות שלו. בבירור הזה עליו לראות עצמו מוקף בסביבה שבאמצעותה הוא יכול לזרז ולקבוע את ההתפתחות. באפשרות הזאת סיפורי התורה נקראים כמערך יחסים בין האדם לסביבה וכמערכת השפעות גומלין ביניהם.

סיפור "יציאת מצרים" בהשלכה לימינו –  

ההרגשה הכללית היא כמו עבדים במצרים. בתהליך הציוויליזציה שלנו הכנסנו את עצמנו ל"מצרים". אנחנו שרויים באנושות המשעבדת אותנו בלא יכולת לצאת ממנה. איש לא נהנה ממצב זה, שכולל את ה"אדונים" וה"עבדים", ואין גם כל ראייה שהמחר יביא עימו חופש ותענוג. כולנו מודים שמערכת חיים שכזו מחזיקה אותנו חזק, כלומר היצר שלנו, האגו שמנהל אותנו משעבד אותנו אליו, כך שאף אחד מאיתנו לא חופשי. למרות שמערכת חיים זו עדיין אינה משולה למכות מצרים, נדמה לנו שאנחנו יכולים עוד "לסחוב" את החיים – "לא נעים, אבל לא נורא".

בקריאה הפנימית של סיפור יציאת מצרים, תוך השלכה למצב הנוכחי היום ועם רצון לשנות את היחס והדפוס הקיים בכל המישורים של חיינו, אנחנו יכולים לשנות את כל המערכות שבנינו עד כה.

ציטוט: בראשית ל"ז פסוק ג': "..וישראל אהב את יוסף מכל בניו…".

פירוש פנימי:

ישראל – מנגנון של גדלות, מערכת של כוח קבלה וכוח השפעה שעובדת בהתאמה ל-"ט ספירות" קבלה של "מלכות". ישראל אוהב את נקודת הקשר בין הקבלה וההשפעה. באהבה הזאת יש את גילוי הבורא. יוסף, הוא שאוסף את "ט התכונות" ומתקן את ה"מלכות".

אם נעבוד על עצמנו כך, שנעבה את "ט תכונות" ההשפעה ונתחבר ל"מלכות", נזדקק לכוח העליון שיופיע בנו ויתקן את ה"מלכות", שיופיע האור ב"כתר" דרך "נקודת יוסף", שהוא הקשר שלנו לכל האנושות. כולנו ניכנס לתיקון, כי גם "ט ראשונות" זקוקות לתיקון לשם ה"מלכות". על ידי הקשר של "מלכות" המקולקלת במצרים, במגע של יוסף, גם "ט' ראשונות" מקבלות את המילוי ואז אין רעב במצרים ומגיעים לשנות שובע במצרים.

עם ישראל, שנקרא "זרע יעקב", היום הוא המעבר בין האור לרצון לקבל הכללי. אנחנו ("בני ברוך") גלגלתא ועיניים – כלי השפעה, כמו צינור בהתאמה לאור העליון, להשפעה טהורה ומותאמים גם לכוחות התחתונים. מצד אחד, אנחנו לומדים קבלה, לגלות את הקשר עם הבורא. מצד שני, חסרים לנו כוחות שיורדים ל"מלכות" – לעם, לאנושות ושם מפרסמים את חכמת הקבלה. בירידה לעם, לאנושות, אנחנו, ישראל, מקבלים את היכולת להיתקן, מקבלים חסרונות, לחצים, רצונות של כל הכלים במצרים ומעלים אותם לבורא. בכך אנחנו מבצעים את תפקיד המעבר בין הבורא לנברא שמוטל עלינו.

כל מה שבבורא צריך להתפשט בבריאה. מצד אחד יש לנו בורא, ומצד שני, יש לנו פרעה וכל הרצונות, ובאמצע ישראל.

יעקב הוא חלק קטן מכוח ההשפעה, הוא אוהב את יוסף כי רק הוא יכול להביא אותם למצרים ולהוציא את כל "תכונות יעקב" שיכולות להתפשט ולהתקשר למצרים ושנקראים "בני יעקב". רק באמצעות יוסף יכול יעקב להיות ישראל ולעבוד עם "אור החכמה", עם הבורא.

יעקב כולו השפעה, גו"ע. כשמגיעים למצב שכולם קשורים יחד – יעקב, בניו ויוסף, זה נקרא "ישראל".

"בני יעקב" מסתדרים לפי "ג' קווים", מותאמים ל"פרעה". כשהם נכנסים למצרים הם מקבלים את הכלים ההשפעה. בהתכללות, בעבודה ובהתקשרות עם האגו, ניתן לצאת מהאגו, להוציא אותו החוצה ולתקנו ולא לעבוד עימו. בני יעקב מעלים למעלה כלים ממצרים – "מלכות" שעולה ל"בינה".

בישראל של היום אנחנו נמצאים במצב שלאחר הכניסה למצרים, התערבנו עם כל המציאות האנושית, עם כל העמים. אנו במצב של ייאוש גדול שהוא עדיין לפני ה"מכות" . אנחנו, "יעקב", "יוסף" וכל ה"שבטים" נכללים עם כל האנושות. סגרנו את הגלות הכללית, סיימנו ארבע גלויות. כעת עלינו לעלות, לצאת עם כל הכלים. ביכולתנו לעבור את התהליך הזה בהכרה, בהבנה או חס ושלום על ידי ייסורים גדולים. המצב הרצוי הוא, שנקצר את הזמנים ונעלה מהר עם כל הכלים שלנו מעלה, כי "איזהו החכם הרואה את הנולד".

עלינו, עם ישראל, ללמוד שאנחנו חיים בתוך מערך של כוחות, עלינו ללמוד את הסכימה שלהם שפעלה במשך כל התפתחות האבולוציה ולהמשיך בתפקידנו בו שימשנו לאורך כל ההתפתחות, להשתתף ב"מצרים" של היום, לארגן את הקבוצה כתפקיד "משה" ולמשוך את כל האנושות מעלה.

תוכנית קודמת בנושא:
שיחה על סיפור יציאת מצרים, חלק ג'
שיחה על סיפור יציאת מצרים, חלק ב'
שיחה על סיפור יציאת מצרים, חלק א'

שיחות נוספות על חודש ניסן, על האירועים שקרו בחודש זה ועל משמעותם הרוחנית במסגרת תוכנית הטלוויזיה "מקובלים כותבים".

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest