שחרור ממלאך המוות

מאמר "החרות" של בעל הסולם מתחיל במילים:

"חרות על הלוחות" אל תקרי חרות
אלא חירות מלמד שנעשו
חירות ממלאך המוות.
(שמו"ר, מ"א)

האדם בעולם הזה, לפני שהוא חש את העולמות הרוחניים, דואג לחיים שלו ושאלתו העיקרית היא שאלת החיים והמוות. לא במקרה כתוב שחירות פירושה: שחרור ממלאך המוות.

חכמת הקבלה היא האמצעי להשגת הנצחיות, וזה בעקרון חשוב לכל אחד. כל האנושות בתת מודע מסתירה מעצמה את בעיית המוות, אין לה פיתרון. כל העיסוקים שלנו בעולם הזה (תרבות, חינוך, עבודה) נעשים כדי להסתיר את עובדת המוות. אנחנו מנסים בכל האמצעים להרחיק אותה, לא לחשוב עליה, כאילו היא איננה קיימת.

אך אם שאלת המוות עומדת בפני האדם, הוא מרגיש חוסר אונים מוחלט, הרי מול פני המוות אין מה לעשות. אנחנו יכולים להתגבר על הכול, להשיג הכול, חוץ מדבר אחד – להיות נצחיים! ההכרחיות של המוות, מבטלת את האדם שבתוכי. לכן כל ההתעסקויות של האנושות, נובע בתת המודע על ידי המחשבה הזו. איננו מבינים עד כמה תפיסת העולם שלנו הייתה שונה לו היינו נצחיים. כל היחס שלנו לקיומנו, למציאות, לאנשים האחרים, לעצמנו, היה שונה לגמרי.

מתוך שיעור על מאמר "החירות" של בעל הסולם, 15.04.2010

רשומות קודמות בנושא:
אין אלה סתם הבטחות יפות!
עצור, רגע!