דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שושנה בין החוחים

שושנה בין החוחים

laitman_2010_6179_us-70.jpg

הקדמת ספר הזוהר, מאמר "השושנה": "קטנות נקרא שושנה בין החוחים, משום שט"ת שלה התרוקנו מאור האצילות, ונשארו כחוחים. וגדלות נקרא שושנה סתם או כנסת ישראל. ועל כן נאמר, שיש שושנה ויש שושנה".

שאלה: איזו עצה אפשר לתת לתלמיד חדש שהגיע בפעם הראשונה לשיעור?

תשובתי: המקור שלנו נקרא "אין סוף". משָם דרך עולם אדם קדמון (א"ק) האור יורד עד הטבור הכללי. למטה יותר נמצאים פרצופים של עולם האצילות: עתיק, אריך אנפין (א"א), אבא ואמא (או"א) וזו"ן. ומתחתיהם נמצאים עולמות בריאה, יצירה, עשיה.

אנחנו לומדים על מה שמתרחש בעולם האצילות. הוא החשוב ביותר עבורנו, כי הרי מכאן מתנהלת ההנהגה, כאן זה העבר, ההווה, והעתיד. הוא מסתיים בפרסא שמגבילה את התפשטות אור החכמה. למטה יותר, בעולמות בי"ע, נמצאות הנשמות השבורות, והכי למטה נמצא העולם הזה. כאן אנחנו נמצאים בגופים שלנו, עד שאנחנו מתעוררים מבחינה רוחנית.

הנשמות מעלות את הרצון שלהן, בקשה לתיקון, למלכות דאצילות. היא מפעילה את הקשר עם זעיר אנפין ומעלה אליו את הרצון של הנשמות. במידת הרצון הזה, זעיר אנפין מתחבר עם המלכות, הם הופכים להיות פרצוף משותף, זו"ן, ועולים לאו"א. זעיר אנפין עולה לפרצוף אבא ומלכות עולה לפרצוף אמא. זו"ן מחייבים את "אבא ואמא" לתת להם את כל האורות הדרושים, של תיקון ושל מילוי, ואחר כך הם חוזרים בחזרה למקומם. שם הם הופכים להיות "גדולים", רוכשים מצב של גדלות.

מכאן אנחנו מבינים את המהות של שני המצבים של ה"שושנה", כלומר של המלכות: קטנות וגדלות. במצב הראשון היא קיימת כנקודה של הספירה העליונה, של הכתר, ושאר ט' הספירות נמצאות מתחת לפרסא. כאן גם נמצאות הקליפות. כל מה שמסמל הביטוי "שושנה בין החוחים", זה מלכות בין הקליפות. זהו המצב הראשון, הקטן ביותר שלה.

ובמצב של הגדלות היא מעלה את ט' הספירות התחתונות שלה, מיישׂמת זיווג עם זעיר אנפין, מתאחדת עימו, והופכת לשושנה אמיתית שפורחת במלוא הדרה. מלכות יכלה לגלות את עצמה בצורה כזאת רק כשה"חוחים" שלה, כלומר הכלים שאינם מחוברים ואינם ממולאים על ידי זעיר אנפין, עולים לזיווג עימו.

את כל זה מעוררות הנשמות השבורות, בכך שמתאחדות זו עם זו. דווקא הן אלו שמביאות לתיקון את הזעיר אנפין והמלכות. ובזה מסתכמת כל העבודה שלנו, לעורר תיקון של זו"ן, עד שהם ישׂיגו את המצב המקסימלי.

מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 28.11.2010

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/DaB8Z

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest