דף הבית / כלכלה / כסף / שורש כל הצרות: חוסר השוויון בהכנסות

שורש כל הצרות: חוסר השוויון בהכנסות

האם ייתכן שהאנשים שתופסים את השורות הראשונות בטבלת ההכנסות, למעשה שׂמים לעצמם רגל? בספרם "The Spirit Level", החוקרים הבריטיים ריצ'רד ווילקינסון וקייט פיקט מוכיחים עם מספרים בידיהם שחוסר-השוויון בהכנסות הוא הסיבה לרוב המחלות הסוציאליות במדינות המפותחות.

הכול נקבע לפי קריטריון אחד פשוט: יחס ההכנסות בין האליטה בעלת ההכנסה הגבוהה בחברה והשכבות התחתונות בעלות ההכנסה הנמוכה. כדי לפשט את התמונה, המחברים חישבו את ההכנסה הממוצעת בקרב 20% מתחילת הרשימה ו-20% מסופה.

המדענים נבוכים מהתוצאות שנאספו במשך 30 שנה של תצפיות שקדניות. מסתבר שחוסר השוויון בהכנסות קובע למעשה את כל הבעיות של החברה. ומה שהכי מפתיע, זה שחוסר הפרופורציה מזיקה לא רק לאלה שמרוויחים מעט. כתוצאה מחוסר השוויון, כולם סובלים במידה שווה.

לדוגמא, לפי הסטטיסטיקה, תמותת ילדים, תוחלת חיים קצרה והשמנת יתר, הן תופעות נפוצות יותר דווקא באותן המדינות שבהן הפער בין עשירים לעניים הוא הגדול ביותר. בארה"ב, עודף משקל מופיע פי שש יותר מביפן ה"שוויונית" יותר. לתינוק יווני יש פחות סיכויים למוות מוקדם ויותר סיכויים לחיים ארוכים, מאשר לתינוק אמריקאי.

בארה"ב, בריטניה ופורטוגל, האליטות מרוויחות פי 8-9 יותר מהשכבות התחתונות, בעוד שביפן ושוויץ זה בסך הכול פי 2-3. הפער ניכר מאד במחלות הנפשיות, במיוחד בדיכאונות ובפחדים למיניהם. בשנה אחת בגרמניה, ספרד, איטליה ויפן נדרשה עזרה פסיכיאטרית לאחד מכל עשרה אזרחים, בעוד שבאוסטרליה, קנדה, ניו-זילנד ובריטניה, לפחות אחד מכל חמישה נדרש לעזרה, ובארה"ב, שיאנית חוסר השוויון, יותר מאחד מכל ארבעה אזרחים זקוק לעזרה פסיכיאטרית.

אותה המגמה נצפית במדדי ההצלחה בלימודים, כמות האסירים ובהרבה תחומי חיים אחרים. לא צלחו הניסיונות לתלות את הנתונים האלה ברמת החיים השונה, מפני שהבעיה היא לא בהכנסות האישיות, אלא בחוסר האיזון שלנו.

חברה אי-שוויונית מפעילה לחץ חזק על חבריה, בכך שהיא הופכת את ההיבטים החומריים של הצריכה למדד ההצלחה הסוציאלית. המערכת ההיררכית כופה את סדר העדיפויות שלה בכך שהיא מחייבת את האנשים להתחרות עבור המעמד, דבר שמוביל לעלייה בפשיעה, בבעיות הנפשיות ולמשבר באמון ההדדי.

ב-30 המדינות העשירות השפע אינו הופך את בני האדם למאושרים יותר. לעיתים תכופות יותר הנזק מחלוקת ההכנסות הבלתי-שווה עולה על התועלת מהצמיחה הכלכלית. נשאלת השאלה: האם ייתכן שהתהליך המסורתי הזה מיצה את עצמו וזקוק להחלפה?

אם החברה חולה ולאנשים רע בנשמה, אז העושר הוא חסר כוח. הנתונים המובאים בספר מורים על כך שהבעיות הנוכחיות אינן ניתנות לפתרון על ידי כל סכום של כסף. התברר שחוסר האיזון הסוציאלי, שבעבר נחשב לנורמה, גורם לנזק רציני. האמון שאבד הורס את המוסדות החברתיים והכלכליים. האונס, הפשיעה, התרסקות החינוך, ההרעה בבריאות, הסבל וחוסר האונים שנובעים מעודף הכסף וה"הזדמנויות" המזויפות – כל אלה הם תוצאה ישירה מחוסר השוויון.

בסיטואציה שנוצרה, המחברים מציעים לעבור ממערכת של צריכה אגואיסטית לחברה יותר ידידותית ומלוכדת, שאינה מטיפה למרדף אין-סופי אחר הרווחים, אלא לאינטרסים משותפים, שיעלו אותנו למדרגה חדשה. לא במקרה ניתן לתרגם את שמו של הספר ("The Spirit Level") כ"רמת הרוח".

מבוסס על כתבה במגזין "The Marker"

ידיעות קודמות בנושא:
זמן של שינויים
האם ישנו מוצא?
אי שוויון סוציאלי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/rd7FP

One comment

  1. יש מספיק שפע לכולנו ע"מ לטפל בכל מחסורנו וצרכנו. צודק מי שכתב שזאת מלחמת קיום ומלחמת אחים מיותרת ומטופשת, אשר פוגעת בכל הצדדים שלוקחים חלק בתפיסה המעוותת הזאת. במלחמה הזו יש רק מפסידים. המערכת הכלכלית היא מערכת לא טבעית שנוצרה בידי בני אדם, תפסה עצמאות משלה (היד הנעלמה) וכיום היא בין המכשירים המרכזיים לדיכוי רוח האדם… ומה שהכי מגוחך הוא שאם אנשים יעצרו רגע ויתבוננו על ה"יד הנעלמה" הם יבינו שבאמת אין לה שום כח עלינו כי היא אשליתית לגמרי!

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest