שופטים ונשיאים

"אלהים ללא תקלל ונשיא בעמך לא תאר." (תורה, ספר "שמות", פרשת "משפטים", פרק כ"ב, פסוק כ"ז).

לאדם שנמצא במצב פנימי של בחירה, ישנו "קו ימין" ו"קו שמאל", אחד כנגד השני, והוא צריך לקשר ביניהם מבלי לבטל בשום פנים את "קו שמאל", מפני ש"קו שמאל" זה דין, ו"קו ימין" זה חסד.

האדם צריך להבין ששופטים וכל מי שעוסק בהגבלות נועדו לצורך התקדמותו, לטובתו. ולכן הוא צריך לקבל כל דין מתוך הבנה שדווקא כך עליו להתנהג ולהתקדם קדימה.

יחד עם זה, אין לו שום זכות אפילו למחשבה ביקורתית ולא לחשוב שהדין הוא לא חוקי. השופט תמיד צודק. מפני שככל הנראה, בעבר השופטים לא היו כאלה מושחתים כמו היום.

נשיא, הוא המושל של הבורא: הכוח המתגלה שמניע אותך קדימה וכרגע מהווה במצבך את הכוח הגדול ביותר, כדי שאתה בשום אופן לא תחשוב שלא נציג הבורא הוא זה שמנהל אותך בתוכך. זה תמיד הבורא שמסתתר בכזאת צורה (במקרה הנוכחי בדמותו של משה). ולכן אתה צריך כל פעם לתאר לעצמך שאתה נמצא ביחידות עימו.

שאלה: אז למה העם כל הזמן קילל את משה?

תשובתי: התורה מדברת על כך, באיזו צורה האדם מתקן את האגו שלו, וכל פעם תוך כדי תהליך התיקון מתגלות ירידות, טענות, אי הסכמות, קללות. לכן הסיפור של התורה נראה לנו מאוד משעמם.

אף על פי שמתוארים בו כל מיני אירועים, אבל הם כולם מאוד דומים, לפי אותה התבנית. הגיבורים של הסיפור עוברים למעשה את אותם המצבים. הם משתדלים לעשות משהו, זה לא מצליח להם, מופיעים ויכוחים, בעיות, מתרחש איזה פיצוץ, מגיע עונש, אחר כך הכול נרגע והולכים הלאה. ואחר כך הכול חוזר על עצמו. כל התורה מדברת רק על תקופות מדויקות כאלה.

מתוך התוכנית "סודות הספר הנצחי", 27.05.2013

ידיעות קודמות בנושא:
המשימה של הבכורים, הלויים והכוהנים
שפוט את עצמך!
חברה עתידנית בעולם קדמוני

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SEtzP

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest