שוב הכול מהתחלה, אבל במימד אחר

שאלה: מה זה אומר, כל יום וכל רגע להתחיל הכול מחדש?

תשובתי: אנחנו אף פעם לא מתחילים מאותו המצב שכבר עברנו אותו. כל פעם מופיע נושא חדש, הרגשה חדשה. אבל כל פעם אנחנו מתחילים מאפס, עד כדי כך ששוכחים את מה שהיה קודם, כאילו שלא עשינו כלום.

ישנם כאלה מצבים, שבכלל לא זוכרים שום דבר, כאילו שנמצאים באיזה ערפול, מבוכה, במצב שלא מבינים ולא רגילים אליו. אתה מרגיש את עצמך אבוד, כאילו שאיבדת את דרכך ולא מכיר מה קורה סביבך. הכול נראה מוזר ולא מוכר.

כך מביאים אותך למצב חדש, שבו אתה צריך לעשות בירור, ביקורת, איפה אתה נמצא ומה אתה עושה. כך חייב להתחיל כל שלב חדש, כי הוא כולל בתוכו עשר ספירות שלמות גם ברצונות, גם באורות וגם במצבים.

אחר כך אדם מתרגל, שכאילו מחליפים אצלו בפנים דיסקט, מתקינים תוכנה חדשה, ואז הוא מתחיל להתנהג אחרת, להגיב אחרת, רואה את העולם בצורה אחרת, הכול משתנה. אנחנו צריכים להתרגל לזה שצריכים לעבור הרבה שינויים. רק מי שלא מתפתח, הוא לא משתנה.

כל הטבע מתפתח: אפילו הדומם, הצומח והחי, וגם בני האדם הרגילים, כלומר כל האנושות. אבל אצל המקובל, ההתפתחות מתבטאת בשינוי קליטת המציאות, בחלוקת המציאות לְמה שאני ומה שאני קולט ומרגיש. וזה קורה עוד לפני שאנחנו מתחילים לעלות בשלבי הסולם הרוחני, ששם כבר מתרחש שינוי מאוד חזק ואיכותי של המצבים. השוני בין שתי דרגות סמוכות בסולם הרוחני הוא עצום, זה פשוט מימדים שונים.

מתוך שיעור על איגרת  נ"ז של בעל הסולם, 26.11.2014

ידיעות קודמות בנושא:
כל בוקר מתחיל מאפס
מתחילים תמיד מאפס
להיוולד מחדש בכל מדרגה