קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: למה הדרך הרוחנית בנויה על צרות? למה הבורא מקדם על ידי סבל, אפילו את אלה שמשתוקקים למטרה?
תשובתי: הבורא לא מקדם. יש חוק בין "אורות" ו"כלים", והבורא לא משתתף במנגנון הזה, "חוק נתן ולא יעבור". לא הוא זה שמסדר את הצרות והבעיות, אנחנו בעצמנו מזמינים אותן על עצמנו, בכך שלא משתמשים בחוק בצורה נכונה.
נניח, שאני לוקח צנצנת עם מדבקה "חומצה רעילה" ושותה ממנה. מי סידר את זה: הבורא או אני? בעצם, אני בעצמי גרמתי לעצמי רע. ואף על פי שהבורא עשה כך שהחומצה מזיקה לגוף האדם, אולם למעשה, העניין הוא בי: אתה סמכת על משהו יוצא מהכלל, על נס. וניסים לא קיימים.
אפילו היציאה מגלות מצרים נקראת "נס", אבל רק כלפי אלה שנמצאים במ"ט שערי טומאה, בשלב האחרון של הגלות. הם באמת לא מבינים איך אפשר ממצב כזה לעבור מייד לגילוי הבורא. כאשר האדם מגלה שהוא רע בהכול, אז הגאולה נראית לו כנס.
אבל בעצם, בכל מקום ותמיד פועל חוק. צריך רק ללמוד את חוקי המציאות, את חוקי הטבע ולהשתמש בהם בצורה נכונה. גם התיקונים שלנו וגם כל העולם הגלובלי כפופים לחוקים האלה. מערכת החוקים מקיפה הכול ללא יוצא מהכלל.
שאלה: אז איך אנחנו פותרים את הבעיות והסבל שמתגלים?
תשובתי: קודם כל אנחנו מודים עליהם: "תודה רבה שהזכרת לנו על העיקר, אנחנו צריכים להחזיק בכיוון הנכון ולחשוב על משהו אחר לגמרי". כאשר ההורים מענישים אותי, אז לא לחשוב על העונש ולא עליהם, אלא רק על דבר אחד: מה הכוונה שלהם, מה אני צריך להשיג באמצעות העונש? אם אני לא חושב על זה, אז המכות לא יעזרו. ואני גם לא אוכל לרכך אותן.
ובינתיים, בישראל היום מנסים דווקא לרכך את המכות, בונים מערכות נגד טילים בכל מיני רמות. ודאי שגם זה הכרחי, אבל בעיקרון, המדינה, כמו ילד קטן, מתעטפת במשהו רך כדי לא להרגיש מכות מצד ההורים. נקיטת אמצעים כאלה יתנו רק פתרון זמני שיאפשר לעָם לבחור את הדרך הנכונה וללכת בה. אבל דווקא התיקון, ולא שום דבר אחר, יסלק בסופו של דבר את כל האיומים. כאשר מקבלים מכות צריך לחשוב על הסיבה שלהן.
מתוך שיעור על המאמר "הגלות והגאולה", 28.11.2012
ידיעות קודמות בנושא:
עדיף ללמוד על טעויות היסטוריות, מאשר על הטעויות של עצמך
או שאני אעסוק בבעיות, או שהבעיות תעסוקנה בי
עָם שאין לו מנוח
