קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: איך אני יכול לחשוב על התיקון שנושׂא לנו ספר הזוהר, אם אני מרגיש רגשות (אמוציות) שליליות, כדוגמת שׂנאה?
תשובתי: תפילה זה מה שמרגיש הלב. אם עכשיו בליבי קיימת שׂנאה, אז זוהי התפילה שלי, אני רוצה לעשות שפטים בשׂונא שלי. כדי להשתמש נכון באותו הכוח שמסתתר בספר הזוהר, בקריאתו המשותפת/הקבוצתית, אני צריך תחילה להכין את הלב כדי שהוא ירצה את מה שרוצה הבורא.
במציאות, הבורא עונה לכל תפילה, לרצון שבלבבות שלנו. ולכן העולם שלנו הוא כל כך רע! אך מהצד השני, נאמר שהוא עונה רק לאותה התפילה שעברה דרך "שער הדמעות". אז האם הוא באמת עונה לכל רצון, אפילו לשיגעון רגעי של הילד ולמזימות של רשעים? – המקובלים שגילו את המערכת של היחסים ההדדיים עימו, אומרים שכן. גנב שסימן את מטרתו, שודד היוצא ל"פעולה" ומוכן להרוג, גם כן רוצה להצליח, וגם תפילתם מתקבלת. כי הרי מדובר על הרצון של מלכות דאצילות. וכל מה שנמצא מתחתיה, כולל העולם שלנו, שייך לה.
אז מדוע אנחנו אומרים שהרצון יכול לעלות למלכות, ויכול גם שלא לעלות? – העניין הוא שאנחנו מוציאים לפועל חלוקה לשני סוגי רצונות:
- חלק מכוונים לאותו הכיוון, כמו גם רצונו של הבורא. ואז הם מתאחדים עם הרצון העליון ונתפסים כשפע מלמעלה.
- וחלק אחר אינם תואמים לרצונו של הבורא. גם הם מזמינים תגובה זהה מלמעלה, כמו גם הרצונות החיוביים, אך נתפסים כרצונות שליליים, בצורה שלילית, כתגובה נגטיבית.
היא מתקנת את האדם כשמעבירה אותו בפעילות ארוכה וקשה של ייסורים, במקום בדרך קלה וקצרה כשהרצונות שלו ושל הבורא תואמים. לכן, רצוי שנכין עצמנו לתפילה נכונה, ואיתה נפנה לספר הזוהר. כי הרי האדם אינו יכול לשבת בשיעור ללא שום רצונות. כך או אחרת, הוא רוצה משהו, ואם הרצון שלו מוכן מראש, מכוון לכיוון הנכון, אז בקריאתו בזוהר הוא מתקדם קדימה בקלות ובמהירות.
חוץ מזה, צריך להבין שאנחנו נמצאים בקבוצה ובעזרתה אנחנו מגבירים את התפילה שלנו. ואז יוצא, שאם מחשבותיו של האדם אינן מכוונות למטרה, אז הוא נכנס לעימות ועמידת נגד עם הקבוצה ומרגיש עוד יותר כאילו את התגובה השלילית מלמעלה. באופן כזה, כל העבודה שלנו מסתכמת בהכנה לשיעור, לקריאת הזוהר וספרי קבלה אחרים. וכשהגענו לשיעור, כבר קשה לשנות משהו. כי הרי ליבו של האדם כבר מכוון לרצון מסוים. לכן חשוב ביותר עם אילו מחשבות אני הולך לישון, כיצד אני מכין את עצמי לשיעור הקבלה היומי. הדקות האלו משׂחקות תפקיד מכריע, אסור לשכוח את ההכנה הפיזית שהגוף לא ייפול לשינה.
הרב"ש כתב במאמר ל"ו ב"דרגות הסולם": "נאמר: "שומע תפילה". מקשים העולם מדוע כתוב תפילה כלשון יחיד, הלא הקדוש ברוך הוא שומע תפילות, כמו שכתוב, "כי אתה שומע תפילת כל פה…". ויש לפרש, שאין לנו להתפלל אלא תפילה אחת, שהיא לאוקמא שכינתא מעפרא, שעל ידי זה יבואו כל הישועות".
להתפלל על הקמת שכינה מעפר, משמע לרצות לגלות את הבורא, את תכונת ההשפעה והאהבה לזולת בתוכי, כדי להיות דומה בזה לבורא. אם אנחנו מכוונים את כל המאמצים שלנו לכיוון אחד, אז אנחנו דופקים בשער שלבטח שיפתח.
מתוך שיעור על הקדמת ספר הזוהר, 07.12.2010
ידיעות קודמות בנושא:
כל הניסיונות הם לתועלת
תפילה זו עבודה שבלב
תפילה שבלב
