דף הבית / חינוך, ילדים / שבעה מיליארד כוסות תה

שבעה מיליארד כוסות תה

Laitman_2011-07-10_6151_w.jpg

לא במקרה היום אנחנו עומדים אחד מול שני עם פצצות אטום. כל אחד מסתיר מאחורי גבו כמה אלפים, וזאת בנוסף לסוגי הנשק שממלאים את הלוויינים שמסתובבים בחלל ושמוכנים לפעול בפקודה הראשונה. לא סתם אנחנו מרגישים רוגז ועצבות. כל זה כדי שנבין שאין לנו ברירה ושאם אנחנו רוצים להגיע לחיים טובים אז אנחנו חייבים להפוך את היחסים שלנו מקצה לקצה.

וכאן, באמצע, בין האהבה לשנאה שבתוכנו קיים משבר!

המשבר הזה אומר לנו: אתם לא תוכלו להתקיים על פני האדמה אם לא תמירו את השנאה שלכם באהבה. אם לא תתחילו לסמוך אחד על השני גם בנוגע לפצצות אטום ובנקים, ולא תראו את המערכת העגולה, האינטגרלית, הרי זאת מהותה, בין אם אתם רוצים או לא.

תבינו, אין לכם ברירה, בצורה שבה עובדת המערכת האינטגרלית האנאלוגית, שכולה מקושרת בתוך עצמה, מלאה בנשק קטלני ושנאה, אתם צריכים להתהפך. אחרת אתם תישארו ללא פת לחם.

זאת כבר לא בעיה פרטית שאפשר להתעלם ממנה, אתם כבר לא מסוגלים לספק לעצמכם את המינימום כדי להתקיים. המשבר הפיננסי מוביל לכך שמיליוני מפגינים עכשיו יוצאים לרחובות. והמדינה עצמה יכולה להיות עשירה כמו גרמניה או ארה"ב, אך בגלל האדישות המוחלטת אחד כלפי השני לא יתאפשר לספק למובטלים חיים נורמליים. והם יצאו לרחובות ויהרסו את המדינה הזאת.

לא משנה כמה כסף ומזון מחביאה המדינה במאגריה. בחוסר ההשתתפות ההדדית שקיים בינינו, יש לנו עולם שבו חצי פשוט מת מרעב, והחצי השני זורק יותר מוצרים ממה שדרוש כדי להאכיל את החצי הראשון. והם לא מסוגלים להגיע למשא ומתן ביניהם, מפני שלא חושבים אחד על השני.

לכן רואים שלא נסתדר ללא השגת אהבה כוללת. למרות שהמילה הזאת כבר קיבלה גוון עכור, מזויף, או תמים. לכן אפשר לדבר על השתתפות הדדית מלאה, התכללות ברמת הרצונות, הבנה של מה שהוא זקוק לו, מילוי של הצרכים של האדם, דאגה לו. אנחנו חייבים להגיע לזה, אחרת החיים על פני כדור הארץ ייגמרו.

אם זהו חוק כללי של קיום האנושות אז איך אנחנו אמורים להתחיל לחיות לפיו?

את כל אלפי הרצונות שיש לי אני צריך לארגן כך שלא להשתמש לעצמי אלא לקחת בחשבון את כל תחומי העניין של האחרים, בתוך כל רצון.

אני חייב להיות קשור עם כל העולם. לא דורשים ממני להכיר כל אחד ואחד בפנים אך בתוכי צריכה להיות ההרגשה שאנחנו ביחד ואני דואג לכל אחד כמו שאני דואג לעצמי! עכשיו אני מוזג לעצמי כוס תה ואני דואג שלכל אחד תהיה כוס תה. עד כדי כך שאם אין להם במידה שהם רוצים אז גם לעצמי לא אקח.

כמו אמא שלא תדאג לעצמה עד שלא תהיה בטוחה שהילד שלה אכל ושבע, שהוא בריא ומרוצה. היא פשוט לא מסוגלת לחשוב על עצמה אם הוא זקוק למשהו. אנחנו צריכים ללמוד איך אפשר מהמצב של אגו שלם לעבור למצב ההפוך.

משיחה מס' 6 על החיים החדשים, 03.01.2012

ידיעות קודמות בנושא:
ביחד אפשר לעשות כל כך הרבה דברים טובים
האנשים ננעלים על עצמם
העולם על קצה הסכין

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/RN5Nt

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest