שבח והשפלה

שאלה: למה כאשר חולקים כבוד לאדם בחברה זה מזיק להתקדמות הרוחנית?

תשובתי: תלוי כיצד האדם מקבל את זה. אם אני נכנע לנתינת כבוד ו"מרים את האף", אז וודאי שזה לא טוב, כי זה מסיט מעמדות ברורות. הכול תלוי בחברה שנמצאת סביבי. ברגע שמתחילים לחלוק לי כבוד, לשבח, עליי להקיף את עצמי בסביבה שלא תיתן לי "להרים את האף". ואז אני יכול להיות בטוח שאשמור על יחס נכון ומפוכח כלפי המתרחש. עליי לדאוג לזה. מספרים על כך שמקובלים שחיו לפני אלפיים או שלושת אלפים שנה, שילמו כסף כדי שאנשים יגערו בהם יאשימו אותם בכל חטאי התמותה וישפילו אותם עד עפר, למרות שלא הייתה סיבה לגעור בהם, זה היה הכרחי עבורם.

שאלה: אתה סבור שזה טוב לעבור השפלות מסוג זה?

תשובתי: בהכרח! ומה למעשה מסמלות הירידות שלנו? זו גם השפלה. השפלה, מקנה לנו מדרגה חדשה.

הערה: בסרט זה המנוע של כל תסריט. המצב הקיצוני והדרמטי ביותר, זה כאשר משפילים אותך ולאדם כבר אין שליטה על עצמו.

תשובתי: גם כאן זה אותו הדבר, זה הכרחי. אבל מעניין שברוחניות זה לא סרט. ברוחניות אתה לא מתרגל לזה. כאשר אתה צופה בסרט כמומחה אתה אומר: "זהו, עכשיו יהיה מצב כזה וכזה", ובאמת, מפני שלפי הדיאלקטיקה של המרחש אתה מבין מה מתרחש ומה צריך להתרחש. ואילו בחכמת הקבלה לא, אתה אף פעם לא תחזה את זה מראש.

שאלה: אתה רוצה לומר שבחכמת הקבלה אי אפשר לחזות מראש את מה שיקרה?

תשובתי: כן, מפני שכל פעם מופיעים רצונות חדשים שהאדם מעולם לא חווה עדיין בעולם שלנו. וכל פעם הוא חווה אותם כאילו שהוא נולד עכשיו ומביט על הכול כמו נער חסר ניסיון.

שאלה: כלומר יש כל הזמן תהפוכות, שלא ציפית להן. וזה טוב?

תשובתי: כן, זה טוב. זה עיבוד של הנשמה שלך.

הערה: אבל עם זאת אתה אומר שידוע לְמה עלינו להגיע.

תשובתי: זה לא משנה. למרות שזה ידוע לך, אתה חווה באמת את המצבים שאתה עובר, זה מובן לכל מי שנמצא בדרך הרוחנית.

שאלה: אם בעבר המקובלים שילמו כדי שישפילו אותם, אז כיצד עלינו להתייחס לשבחים בקבוצה? לפעמים משבחים אדם עד כדי כך שהוא מרגיש שזה מזיק להתקדמות שלו.

תשובתי: בהחלט נכון. עלינו להתייחס לזה באופן יצירתי. לא הייתי אומר שאסור לשבח זה את זה או להיפך, לנזוף זה בזה. יש צורך גם בזה וגם בזה. הקבוצה צריכה להבין שכל מה שאנחנו עושים, הכרחי כדי להתקשר ולהתקרב כמה שיותר, כדי שבדחיסות בינינו יופיע הבורא. והבורא מתגלה על פני התכונות, הרצונות, הכוונות, הקשרים גם החיוביים וגם שליליים שלנו, ששזורים זה עם זה ויוצרים מעין רשת. בשזירת החוטים הללו נוצרים "סינוסים" ובתוכם ספירות שדרכן מתגלה הבורא.

מתוך שיעור בשפה הרוסית, 20.01.2019

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/FsyZ7

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest