קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: כאשר אני מרגיש במצבי הגשמי ייסורים או תחושות לא נעימות, עליי לקבל אותם כהתגלות של חוסר קשר עם העשירייה. הם כמו מגדלור שמטרתו השקעת מאמץ גדול יותר בחיזוק הקשר עימה. כאשר אני מרגיש במצבי הגשמי תענוג ואפילו סתם מצב רוח טוב, האם עליי לשייך גם אותם עם העובדה שהבורא מסב לי תענוג עבור התכללות נכונה בעשירייה? כיצד לנהוג נכון במקרה כזה, האם להודות לבורא, או פשוט להתמסר למצב הזה במחשבה לעשות לו נחת רוח, אם אני מצליח לקשור את המצב הזה איתו, עם המשפיע?
תשובתי: הרגשות ותחושות לא קובעים דבר מפני שהם אגואיסטיים. לכן אנחנו יכולים לנהוג נכון רק אם המעשים שלנו הם בהתאם לעצות של מקובלים.
שאלה: קראתי באתר שלך ש"אין כזה מצב הבורא מרוצה או לא. אף אחד למעלה לא מרוצה או כן מרוצה. אנחנו מדברים על חוק טבע, אין בו תענוג או אי שביעות רצון. כאשר אני אומר שעלינו לגרום תענוג לבורא, אני מתכוון להשפיע לאחרים. "למעלה" הכוונה לשאר הנשמות, לשאר בני האדם. שום בורא ושום כוח עליון, אלא אנושות".
יש לי שאלה על כך: אם הבורא הוא כל הנבראים יחד, וכאשר כולנו יחד זה הוא, אז איך ייתכן שהבורא יכול לסבול יותר מאתנו? כיצד להבין זאת בצורה נכונה?
תשובתי: תקרא את כל החומרים שלנו, וההבנה תבוא בהדרגה.
