שאלות שבדרך – 14

photo_rav_gh70_054.jpg

שאלה: במשך הרבה מאוד שנים הרגשתי שאני אגואיסטית. הגעתי לחוכמת הקבלה והבנתי למה אני מרגישה כך. אני לומדת, מפיצה והתחלתי להרגיש ריקנות עוד יותר גדולה, אבל לפחות יש תקווה.
תשובה: ריקנות באה מהשפעת האור, שמראה לך, שיש ריקנות בתוכך וצריך למלא אותה באור. לשם כך את צריכה לרצות זאת. ורצון כזה אפשר לקבל רק מהסביבה.

שיעורים על פי המאמר "אי אפשר להיות חלל ריק בעולם" (שמעתי, קנד)

שיעורים על פי המאמר "ענין רמון" (שמעתי, יג)

שאלה: בימים האחרונים אני כבר לא מרגישה שאני רעה. אני אמנם אגואיסטית כמו תמיד, אבל כבר לא מרגישה רע עם זה. להפך, אני מרגישה התעלות, אני לומדת ביתר ריכוז, אני מפיצה יותר מאי פעם… איך אדע שאני עדיין בכיוון הנכון?
תשובה: אם כל הזמן תדאגי לאיחוד בקבוצה, מתוך הבנה שמהאיחוד תקבלי את הרצון שבעזרתו תמשכי על עצמך את אור התיקון, אז תדעי שאת בכיוון הנכון. ואז תגלי את הבורא.

שאלה: מצד אחד אני מבקש מהבורא שיתקן אותי, מאחר שבעצמי לא יכול לתקן את מצבי, זה לא בשליטתי. מצד שני, אני מתבייש לבקש מהבורא שיתקן אותי, הרי יוצא שאני לא מרוצה מהמצב שלי, אותו נותן לי הבורא, בדיוק באותה המידה הדרושה להתפתחותי ולהתפתחות הסביבה, מאחר שכולנו קשורים אחד בשני. והכול נמצא בהרמוניה. איך להבין את הניגוד הזה?
תשובה: הבורא מצפה ממך שתתקדם לעברו בכל מצב.

שיעורים על פי "אגרת 19" (אגרות קודש, עמ' ע)

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/ZzwhC

One comment

  1.  "  אם את כל הזמן דואגת לאיחוד בקבוצה,   …. "

    איך אפשר לדאוג לאיחוד הקבוצה ? האם  במחשבה והפצה ?

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest