דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / שאלות ותשובות, 29.04.2012

שאלות ותשובות, 29.04.2012

שאלה: שאלה בנוגע לתפיסת המציאות. כיצד אנחנו קובעים שהעץ צומח דווקא כלפי מעלה, בעזרת איזה חוש?

תשובה: כל הערכים בעולמנו הם העתקה של תכונות מעולם ההשפעה. תכונת ההשפעה מעצבת באדם מנגנון התמצאות, שקובע שמה שקרוב יותר לתכונות של הבורא הוא גבוה יותר, ונמוך הוא מה שמרוחק לפי תכונותיו מהבורא, זה המשקל של האגו.

בעולמנו ההגדרה של מעלה- מטה מספקת לנו שורת הרגשות, חושי מישוש בעיקר, שקשורים להרגשת כוח המשיכה, הכובד, הלחץ וגם ניסיון פנימי, שנרכש על ידי שמירה על האיזון. וכאשר רואים משהו כמו עץ, אנחנו מעריכים את מיקומו, תנועתו, מתוך הגדרות פנימיות שנוצרו.

שאלה: מה לעשות אם אני כבר לא מאמין אפילו לעצמי, אם לפי דעתי בקרוב אני אפסיק להבין אפילו את עצמי?

תשובה: האגו הוא "מלך זקן וכסיל", שלפני ההיכרות עם הקבלה שלט בנו באופן מוחלט, לאחר מפגש עם כוח חדש, הפוך לו, הוא מרגיש מכות ומסרב לספק ל"נתיניו" את הרגשת הביטחון וההבנה של מה שקורה לו.

על מנת להמשיך את התקיפה ולהפוך את האגו מ"מלך" ל"עבד", צריכים קודם כל לארגן את סדר היום ולקבוע "עת תורה", כלומר, זמן אופטימלי רצוי ללימוד, להשתתפות בקבוצה ובהפצה. צריכים גם להשתדל לקחת על עצמנו תפקידים מסוימים בקבוצה, בפרויקטים ולבצע אותם בדייקנות ובזמן. זה יאפשר להתכלל בעבודה של הכלי הכללי, כלומר, האור שחודר לעולם דרך הכלי המשותף שלנו, בהדרגה "ישטוף" את האגו ויצרף אותו לעבודה.

שאלה: אם אין עוד מלבדו, האם גם בהפצה אנחנו מפיצים לבורא? ולכן לא כל כך חשובים המעשים, אלא חשובה רק הכוונה?

תשובה: אין עוד מלבדו, אבל קיימות דרגות שונות בתפיסת הבורא. ישנה התפיסה של המקובלים הגדולים, המורים שלנו, שהגיעו להשתוות הצורה עמו.

ישנה התפיסה ברמה שלנו, ובה קיים המושג של חלוקת העולם לרוחני ולגשמי, וגם הרצון לתקן את "התמונה השבורה", וישנה תפיסה ברמה של העולם שלנו, שהבורא נתפס דרך הפריזמה של קבלה אגואיסטית.

על ידי ההפצה אנחנו גורמים לכך ש"אין עוד מלבדו" יהיה תפיסת העולם האחידה לכולם.

אבל אם אנחנו שואפים להגיע לקשר בתוך הכוונה בינינו, אז באותה תמונת העולם שבדרגתה נמצאים כל יתר בני האדם, צורת הקשר שבה מתגלים הרצונות והכוונות היא דיבור ופעולה. לכן, כדי לבצע את המשימה שלנו לתיקון של התפיסה, אנחנו נאלצים לפעול באותה דרגת הקשר שבה נמצא "הצרכן".

שאלה: השלם הוא שלם, אבל על מנת לבטא את עצמו הוא זקוק למבט יחסי מהצד. והיחסי הזה הוא אנחנו, עד שנצליח להתמזג שוב עם השלם, כדי להיזרק שוב ליחסי. והגלגולים הללו אינסופים. אנחנו שואפים לפסגות כדי להגיע לשיא ולאחר מכן למצוא את עצמנו למטה. האם אנחנו לא יכולים לשמוח כאן ועכשיו? והיכן במקרה הזה היחסי?

תשובה: אנחנו לא יכולים לשפוט את הבורא כשלם, בגלל הפכיות התכונות, אבל המקובלים מספרים לנו שהוא לא זקוק ל"ביטוי עצמי". סיבת הבריאה היתה הרצון של הבורא ליהנות לנבראיו. התענוג הגדול ביותר – עצמותו, כלומר, מטרת הבריאה היא שהנברא יתאחד עם הבורא ולא כדי להציג לו "מבט מבחוץ".

לכן, אנחנו יכולים וחייבים לשמוח כאן ועכשיו, אבל מטרת הבריאה היא כפי שנאמר: "סוף מעשה במחשבה תחילה". אם נרצה זאת או לא, היא תמשיך לקדם אותנו. הרי אפשר להתחבר, להתאחד רק בהשתוות התכונות, והן מלכתחילה הפוכות: הבורא הוא השפעה, הנברא הוא קבלה. כלומר, מטרת הבריאה תעורר בנו כל פעם צורך דחוף יותר בשלבי ההתפתחות החדשים. צורך שלא מתממש בזמן, מורגש כסבל. וכך יימשך עד שאנחנו נרכוש את תכונת הבורא, ההשפעה, במידה שמאפשרת להתאחד עמו. ביחס לדרגה הזאת, כל מה שנחות ממנה הוא יחסי.

שאלה: בזמן לימוד הקבלה איתך וכן בספרים אני פוגש ביטוי כגון: "כאשר מלכות ביררה את כל תכונות הבורא, היא התחילה לחשוב". לא נותנת לי מנוחה השאלה כיצד חושבת ה"מלכות"? מי בדיוק חושב, מברר, מקבל החלטה וכולי? "האני" שלי?

תשובה: המקובלים אמרו: "דיברה תורה כלשון בני אדם". כלומר, הם ראו שכדי להעביר מידע על הפעולות הרוחניות, התיאור המתאים ביותר שלהן הוא בצורת פעולות ויחסים בין בני האדם. כך כתובים למשל רוב ספרי התנ"ך.

ועל ידי ההסבר של אותם ספרי הקבלה שכתובים בשפה טכנית, המקובלים גם עברו לשפת האגדה ולדוגמאות מהפעילות האנושית.

העולמות הרוחניים ומרכיביהם, ה"מלכות" ואחרים, הם מודל של נשמת האדם, המודל הזה כבר קיים וכל חלקיו בנויים על פי קשר סיבה ומסובב. כלומר, המלכות עצמה לא "חושבת" שום דבר, יחסית לנשמה, לדרגת ה"אדם", המודל הוא דרגת ה"דומם".

כשהאדם מגדל בתוכו את הנשמה, והיא נבנית על פי המודל הזה, זה קורה בזמן, ועל מנת ליצור, להוליד את השלב הבא של הצמיחה, החלק של הנשמה, עליו להרגיש את כל התכונות של אותו חלק מהנשמה, ובדרגת הנשמה, כלומר בדרגת ה"אדם" זה מתרחש בצורת תהליך מחשבתי, בירורים, החלטות.

כלומר, מצד אחד כל "המחשבות" ו"החלטות" המתוארות של ה"מלכות" כבר קיימות בצורת תכונות של דרגה רוחנית, מצד שני, כאשר האדם מתעלה לדרגה הזאת, כל זה מתרחש בתוך הרגשות שלו.

שאלה: בינתיים אין לי קבוצה, אני לומד מההרצאות שלך, אבל כפי שציינת נכון, כל ההשגות בלתי אפשריות ללא המורה. תגיד, האם אפשרי שהמורה נמצא מרוחק, או שיותר נכון זה כשהתלמיד מרגיש את מורו, מסתכל לו בעיניים, מרגיש את תמיכתו? האם תלמידיך יהיו מורים, והאם יש כאלה בנובוסיבירסק?

תשובה: ההתפתחות הטכנולוגית, הקשרים שאנחנו רואים בעולמנו, משקפים את העלייה בקשר בין הנשמות, ולכן נדרשת העלייה הזאת. לכן, אם קודם על מנת ללמוד ולהתקשר היה צורך במגע ישיר, עכשיו אנשים זרים מרגישים אחד את השני דרך חדרי צ'אט ורשתות חברתיות לא פחות מהתקשרות "חיה".

אותו הדבר ניתן לומר גם על הלימוד עם מקובל: המרחקים של העולם שלנו מפריעים פחות ופחות להתקשרות. יתר על כן ידוע שמורה הוא לא מי שמלמד, אלא זה שלומדים ממנו. הייחודיות של הלימוד שלנו היא בכך ש"ללמוד ממורה" בקבלה אומר לאמץ מהמקובל את תכונת ההשפעה. ואם קודם בשלבי ההתפתחות של הנשמות, התפתחות הנברא, הספיק הלימוד המשותף, נכון להיום את כלי ההשפעה התלמידים יכולים לבנות רק ביחד. לכן, על מנת להתקדם, נחוצה הקבוצה.

בנובוסיבירסק פועלת קבוצת לימוד, אם מסיבה כלשהי אינך מסוגל להשתתף בלימוד המשותף ובפעילות של הקבוצה, אתה יכול להצטרף לפעילות של הקבוצה הווירטואלית, וגם להשתתף בפרויקטים המשותפים להפצה באינטרנט.

שאלה: לאחרונה נתקלתי "במקרה" בספרו של בעל הסולם "ספר האילן". תספר בבקשה על הספר הזה, ומדוע אנחנו שומעים עליו כה מעט ולומדים מתוכו מעט מאוד?

תשובה: "ספר האילן" יצא לאור כחלק מהספר "בית שער הכוונות". ב"הקדמה לחכמת הקבלה" בעל הסולם מתייחס רבות לשרטוטים מתוך "ספר האילן".

אכן, בעבר אנחנו השתמשנו לעתים קרובות יותר ב"ספר האילן" בתהליך של הלימוד, במיוחד בזמן לימוד ה"פתיחה לחכמת הקבלה", השרטוטים מתוך "ספר האילן" פורסמו בסוף הספר שהוצא לאור על ידינו.

באופן כללי אנחנו משתמשים בו פחות מאשר בספרים אחרים מכיוון שמטרת הלימוד שלנו היא גילוי העבודה של אור ההשפעה בתוך חומר הבריאה והחדירה לתוך דקויות היחסים בין שני הכוחות, השפעה וקבלה. השרטוטים מתוך "ספר האילן" במובן זה הם שימושיים יותר ללימוד המעמיק של המיקום המשותף של ה"עולמות" וה"פרצופים", וזאת מטרה פחות חשובה בלימוד חכמת הקבלה, שהיום נחוצה ביותר לתיקון העולם האגואיסטי.

תודה לך, בארכיון שלנו נמצאים עותקים של הספר המקורי.

שאלה: האם הקבוצה היא אוסף של אנשים מסוימים שהחליטו להתאחד על מנת לשרת את הבורא לעת עתה, או שזהו חיבור בין כולם שהגיעו להחלטה כזאת? אם זהו חיבור בין כולם, מה ההבדל בין הקבוצות? (אני מתכוון למשל, לקבוצתנו, לקבוצת הרמח"ל, לקבוצת רבי שמעון)

תשובה: הקבוצה זה מושג רוחני. כלומר, על מנת להיות קבוצה, אוסף של אנשים מסוימים, תוך כדי התהליך של לימוד ועבודה משותפים, צריכים לברר לעצמם מהי השפעה, מיהו "בורא", על כל אחד מהם לבטל בפני הקבוצה את הבנתו הפרטית של הדרך הרוחנית, ודברים רבים נוספים. עבודה כזאת מולידה בהדרגה "פרצוף רוחני" משותף. כלומר, במידה שרבים מסוגלים לכך, באותה המידה הם מסוגלים להיקרא קבוצה. והעבודה המשותפת הזאת נעשית באמת בפרק זמן מסוים.

מכיוון שכך מתפתחת הבריאה, בכל דור אצל אנשים בקבוצה יש שיטת חיבור משלהם, מפני שבאות לעולם נשמות "עבות" יותר, "רדודות" יותר. המצב הכללי של האגו שנברא בכל דור של מקובלים הוא שונה, לכן לקבוצות בכל דור יש משימה משלהן ושיטת עבודה לתיקון שלהן.

שאלה מהבלוג באנגלית: בפוסט "אל תדחה את האגואיסט" כתוב, שאסור לאדם בשום פנים ואופן לומר שהוא אגואיסט. אבל המסר של "בני ברוך" הוא להסביר לאנשים שאנחנו אגואיסטים ולא יודעים להשפיע. כיצד ניתן להסביר לאדם את טבעו בלי להזכיר זאת?

תשובה: אם אני יודע שאדם לא יקבל ממני את התרופה, את הסגולה למחלתו, אין לי זכות לומר לו שהוא חולה, להיפך, שיחיה וייהנה. מפני שמטרת הבריאה היא תענוג.

ורק אם מתעוררת באדם השאלה על הסיבה לייסורים, מותר לכוון את חיפושיו, על ידי מסירת מידע במינון, בכיוון הסיבה האמיתית.

מעטים בלבד הם האנשים שמתעניינים בכלל בשאלות על טבע האדם.

לכן, צריכים לספק לאנשים תמונה של חיים נורמליים שאפשריים רק בחיבור. אומרים שהבורא מקדים רפואה למכה. ואם מתעוררת בהם ההרגשה, שכן, זה טוב, ונשאלת השאלה: "כיצד מגיעים לחיים כאלה?" – מותר לספר להם על השיטה, ובשיטה עצמה מבררים את הסיבות של חוסר התאמתנו למודל החיים הנורמליים.

שאלה מהבלוג באנגלית: איך יתכן שעבודת הבורא נסתרת מהאדם, אם "מלוא כל הארץ כבודו"?

תשובה: עבודת הבורא נסתרת מהאדם בגלל שבירת הנברא. האדם הוא רק חלקיק מהנשמה הכללית, מהנברא, הוא תוצאה של שבירתו. והפירוד הזה מיתר החלקים יוצר בו הרגשה שהוא עובד בעצמו ללא הבורא. כדי להרגיש את עבודת הבורא, צריכים להתחבר שוב לכלי אחד של נשמת אדם הראשון. רק בתוך הכלי הזה יכול באמת, בתוך הרגש, להתגלות האור העליון, שמבטאים בעזרת המילים "מלוא כל הארץ כבודו".

שאלה מהבלוג באנגלית: ליהודי אסור להתאהב באישה לא יהודיה, מפני שקשה לשכנעה שהיהדות היא הדרך הנכונה. ואם בכל זאת הוא התאהב באישה כזאת? האם עליו לקבל את הרגשות הללו ולהידבק בהם, או שעליו להילחם בהם? אם כן, כיצד (מנקודת מבטה של קבלה)?

תשובה: אנחנו מדברים על אדם שבעזרת חכמת הקבלה מתקדם בדרך של התפתחות רוחנית.

בנוגע לאדם כזה, חשובה לא היהדות כדת ולא האהבה לאישה זאת או אחרת, אלא מה שיכול לתרום להתפתחותו הרוחנית: לימוד חכמת הקבלה ונישואין, כאשר האישה הופכת לשותפה לחייו ושותפה לעבודה הרוחנית.

במקרה כזה ישנם שני קריטריונים עיקריים לבחירה: שהיא לא תדחה אותו כאישה, ושהיא תכיר את דרכו ותסכים עם בחירתו.

כל יתר הדרישות, למעשה אינן שייכות לעבודה הרוחנית, ולכן פחות חשובות.

שאלה מהבלוג באנגלית: (הערה על הפוסט "אל תחיו בעבר אלא בציפייה לעתיד"). כיצד עליי להבין שאת הרגשת האחדות שאני אקבל בכנס הבא וההתקדמות בהתאם לכך, הם לא זיכרון של רגשות והרגשות שקיבלתי בכנס הקודם? איך אפשר להבדיל ביניהם?

תשובה: אם באמת יש לך השתוקקות להרגשה חדשה, להתקדמות, תנסה לציין איזה דבר חדש הופיע בהרגשותיך ובהבנותיך כתוצאה מהלימוד, מהבדיקה הפנימית, מהעבודה בקבוצה, מהכנסים.

אתה יכול לעשות זאת בצורת הערות ביומן, בכל צורה הנוחה לך.

העבודה המתמדת הזאת, תשומת הלב למה שמתרחש, יהיו לך כניסיון של בדיקה, יגבירו את תשומת לבך בחיפוש אחר בסיס לבדיקה, להערכת נכונותה, בתוך חומר הלימוד ובשיעורים. תלמד אותך להבדיל ולהשוות בצורה עצמאית את הרגשות והתחושות שחווית בכנסים. וגם תאפשר לך להרגיש בצורה ברורה יותר את תקופות הריקנות, ותלמד אותך לנצל גם את התקופות הללו להתקדמות.

שאלה מהבלוג באנגלית: כיצד בעל הסולם פרש את המושג "מרכבה"?

תשובה: בכל מקום שבו בעל הסולם מזכיר את המושג "מרכבה", מדובר על מדרגה רוחנית של משהו גבוה יותר, או הגילוי של משהו יותר גבוה, שלם יותר במדרגה נמוכה יותר, מורכבת.

שאלה מהבלוג באנגלית: כיצד ניתן לעזור לעצמך כשאתה מרגיש שאיבדת אמון במורה, אבל לא בקבוצה ובשיטה? כשאתה רואה שהרב אומר דבר אחד, אבל עושה משהו אחר?

תשובה: ניתן לעזור לעצמך, קודם כל על ידי ההודיה לבורא על כך שנתן לך ניסיון כזה. ואז, על ידי מה שנשאר מהחיבור של שלושה דברים "קבוצה, ספרים, מורה", כלומר, בעזרת הקבוצה והספרים לברר עם עצמך מה אומר המושג "מורה, רב" בקבלה.

שאלה מהבלוג באנגלית: ברצוני לשאול אותך בנוגע לתפקיד האוניברסיטה המודרנית. אני לומד מנהל עסקים בינלאומי, אך מאוד קשה לי להתרכז בהרצאות ולהתכונן היטב למבחנים, מפני שאני לא מרגיש שתחום פעילות זה נחוץ ואקטואלי נכון להיום. אני מרגיש, ואתה גם מדבר על כך, שהמערכת העולמית שעליה אנחנו לומדים באוניברסיטה התיישנה, ובמקומה נכנסת מערכת גלובלית. כיצד אתה רואה את הבעיה הזאת?

תשובה: לא מנהל העסקים הבינלאומי עצמו גרוע, כעסק, כמקצוע. הקשרים האינטגרלים במשק העולמי יתחזקו ותמיד יצטרכו מנהלים מוכשרים לנהל את הקשרים הללו לטובת האנשים.

משהו אחר רע. היסודות התיאורטיים, הכלכליים, המודרניים, התפיסתיים, של המסחר הבינלאומי הם גרועים. גרועים גם היסודות של המערכת הפיננסית העולמית, שהשתלטה על הכלכלה העולמית וקובעת הצלחה מסחרית על ידי השליטה על הזרמים הפיננסים, בניתוק מוחלט של המושג מסחר מהביקוש האמיתי, מהצרכים של בני האדם ושל המדינות.

לכן על ידי המשך לימוד היסודות המקצועיים, תשתדל בו בזמן להישאר בקשר עם תפיסתנו על מבנה החברה החדשה, אם יש אפשרות להתעמק בפרטים. ויתכן שבקרוב אתה תוכל לתרום את חלקך בפיתוח מעשי על פי תפיסתנו, כאדם בעל ידע בתחום המסחר הבינלאומי.

שאלה מהבלוג באנגלית: במשך שלוש השנים האחרונות אני קראתי כמה ספרי קבלה. יש לי זוג חברים שבנם בן ה- 15 התאבד לא מזמן. הוריו נמצאים כעת במצב נוראי. מה אני יכול לעשות על מנת לעזור להם?

תשובה: כולנו מהווים גוף אחד משותף, וכל חלק מהגוף הזה יכול להיות בריא רק אם כולם חיים למענו, והוא חי למען כולם.

לכן הדעה הרווחת על כך שהסיבה לדיכאון ולהתאבדות היא שהאדם לא רואה פרספקטיבות לחייו, אינה נכונה. למעשה אצל האדם, חלק מהגוף הכללי, לא הפרספקטיבה המודעת יוצרת רצון לחיות, אלא ההרגשה שאוהבים וזקוקים לך.

לכן, אדם שעבר אסון, לאחר השוק הראשון, זקוק לסביבה שיכולה לעורר בו תחושות כאלו.

שאלה מהבלוג באנגלית: (הערה על הפוסט "באמצע בין הבורא לבין העולם"). כאשר אני למשל מסתובב בחנויות או סתם פונה לאנשים, אני מרגיש עד כמה קשה לקשור עימם שיחה כדי לדון על משהו משמעותי. נראה שאצל אנשים התפתחה תגובה תת הכרתית להתעלם ממישהו שרוצה לדבר איתם על משהו אחר מלבד הדיון על הנושאים הכללים. שמתי לב לכך שהרוב נוטים לקבל הכול בצורה שלילית ומעלימים עין מכך שאני משתדל לנהל שיחה בצורה חיובית. מה אני עושה לא נכון כאשר אני משתדל להתקשר לאנשים?

תשובה: לאגו האנושי טווח תפיסתי צר ביותר: הוא מסוגל לתפוס רק את מה שנראה מועיל או מזיק לו עכשיו, בשלב הזה. אם מישהו מנסה להרחיב את הטווח הזה, ניסיונותיו מעוררים בתוך האגו חרדה ודחייה.

בנוסף לתכונה הזאת, אם מישהו רוצה לעניין מישהו אחר במשהו חדש, עליו להכיר את העקרונות, את דרכי ההתפתחות של האגו, כפי שנאמר: "חנוך (כלומר, תפתח) לנער על פי דרכו."

הרי הידע החדש שאני רוצה לעניין בו את האדם, העניין החדש שאני הייתי רוצה שיהיה לו, זהו הצעד הבא שלו בדרך להתפתחות. וצריך לפתח אותו לא כפי שנראה לי לנכון. בתחילה עליי להכיר את "דרכו", כלומר את הטבע של האגו שלו ואת הדרך הטבעית להתפתחותו.

אז כל מילה וכל פעולה שלי יהיו ברי השגה גם עבורו מתוך המצב שבו הוא נמצא, ויהיו מכוונים בדיוק לאותו הכיוון שעליו להתפתח מהטבע.

יתכן מאוד שלא תצליח להתחשב בתכונות הללו של האגו האנושי ובדרכי התפתחותו.

שאלה מהבלוג באנגלית: (הערה על הפוסט "תנאי לקבלת הידע העליון"). כיצד ניתן להבטיח שאנחנו מתקרבים לאמת?

תשובה: אפשר להבטיח משהו רק בתוך הרגש. וכדי שהרגשות תהיינה דקות ומדויקות, נחוץ "רעב", חיסרון, להרגשות.

כלומר, להיות בטוח עד כמה אנחנו בחברה העולמית נעשים כלי יותר ויותר מאוחד, אפשר רק אם מתפתח בתוכנו צורך דחוף באיחוד של הכלי שלנו. הצורך הזה יאפשר לעקוב ולהרגיש במדויק את כל התהליכים של החיבור, העליות והירידות, המתרחשים בתוך גוף אחד של החברה שלנו.

בנוסף על כך, ספק אם צופה מהצד בתהליך כזה יכול להעריך אותו במדויק, האדם יכול להרגיש אותו רק כאשר הוא נמצא "בתוכו", כשעוברים דרכו כל "הזרמים", המתחים והירידות של תהליך החיבור.

והחיבור הוא התנאי העיקרי של התקרבותנו לאמת.

שאלה מהבלוג באנגלית: הייתי רוצה לדעת כיצד ניתן למצוא מורה לקבלה באתונה?

תשובה: בתוך המערכת הבינלאומית של האקדמיה לקבלה, למרבה הצער, בינתיים אין מורה וקבוצת לימוד ביוון. אתה יכול להירשם למרכז הלימודים אירופאי באתר: http://edu.kabbalah.info/lp/free. הכתובת הכללית של הלרנינג סנטר: edu.kabbalah.info. וגם אפשר להשתמש בחומרים מהאתר של מא"ק בשפות יוונית ואנגלית. האתר ביוונית יתמלא בקרוב בחומרים על תנועת ה"ערבות" (ערבות הדדית).

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/Sy8cn

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest