דף הבית / כללי / שאלות ותשובות, 27.12.2012

שאלות ותשובות, 27.12.2012

תשובותיהם של מרצים מ"מכללת קבלה לעם" על שאלותיהם של קוראי הבלוג

שאלה: אומרים שקיימות שתי דרכים, "דרך תורה" ו"דרך ייסורים". כלומר, אלה שלא הלכו בדרך הראשונה, האם הם צפויים לאסונות שידחפו אותם לדרך הנכונה? אבל ידוע על מספר רב של אנשים שחוו אובדן של קרוביהם, אסונות טבע, טראומות נפשיות וגופניות, הם התנצרו, התאסלמו ונעשו טרוריסטים – מתאבדים, הפכו להיות נזירים, בודהיסטים, אבל בשום פנים ואופן לא פנו לקבלה. מסתבר כי דרך הייסורים מובילה לדת, לאלימות, לבריחה מהעולם. מה וכיצד צריך לקרות כדי שכל האנשים, בלי יוצא מן הכלל, יגיעו דווקא לקבלה ולא למקום אחר?

תשובה: כדי להבין שהייסורים בעצמם אינם מביאים לקבלה, כדאי להסתכל על התמונה במבט "חומרי" יותר.

החומר הדומם הופך לחומר חי, דרגת הצומח הופכת לדרגת החי, מהקוף מתפתח האדם, כל זה לא בגלל ייסורים. התכנית הפנימית גורמת להתפתחות ולמעבר למדרגה הבאה, לפי ה"רשימות" הפנימיות של תכונות ה"בינה" שמתפתחת בתוך החומר של "מלכות". החומר עצמו, ה"מלכות", ממצה במהירות את העתודות הפנימיות וההתפתחות נעצרת. רק "בינה" מעלה אותו במדרגות ההתפתחות. כדאי להיזכר בדוגמה מתוך ירידת ה"עולמות" וה"פרצופים": אילו (מבחינה תיאורטית) "בינה", ס"ג, לא הייתה יורדת מתחת לטבור, לתוך החומר של ה"מלכות", ההתפתחות הייתה נעצרת בדרגת עולם "אדם קדמון".

על סמך זה אנחנו יודעים שמה שמביא את האדם לשאול ולחפש, זאת "הארה" קטנה סמויה, שנמצאת בעולם כתוצאה מהשבירות. אבל כדי שאדם ימצא את התשובה, את הדרך הנכונה, הארה לא מספיקה, אלא כבר נחוץ אור, מידע, שיטה.

אבל, כדי שאדם יראה בהם תשובה, יש צורך ברמה שונה של ייסורים, לא רמה גופנית, אלא פנימית, כדי שלא יסתפק בשום דבר, לא בדת, לא במוות של מישהו או מוות עצמי, אלא שיזדקק רק לאור הבורא. מפני שעל פי אותו עיקרון ההתפתחות "בינה" – "מלכות", עד כמה שהייסורים הם נוראיים, מביש לדעת שאלה בסך הכול ייסורים של "חומר", והם בעצמם לא יכוונו את האנשים לדרך התיקון.

לכן, עכשיו, כשכל העולם מוכן למעבר לדרגה הבאה של ההתפתחות, עלינו לספק לו בצורה אקטיבית ביותר את אור הבורא, את השיטה. המידע על כך צריך להיספג בעולם, בתוך הרשת העולמית, אז אנשים יחסכו לעצמם סבל רב.

שאלה: "הבורא קבוע. כשאתה משתוקק אליו אתה יכול להפיק ממנו עזרה גדולה יותר, כוח גדול יותר. ואם אתה לא נמשך אליו, מסתובב עם הגב אליו, אתה תגלה משהו אחר". למה אתה מתכוון במילה "אחר"? מה זה יכול להיות?

תשובה: אלה ייסורים שיתכן שהבורא יהיה נסתר בתוכם לחלוטין. עד כדי כך שיהיה בלתי אפשרי לפנות אליו, במקומו יורגשו כוחות שונים. גם זאת עזרה בהתקדמות, מסוג שונה, שדוחפת מאחור ומחדדת את שאלת הטעם בחיים.

שאלה: לבורא קשה להתמודד עם אנשים. צריך לעזור לו. לכן, למשל רעיון כזה: אדם שעבר אלף גלגולים, צבר 5000 (מספר סמלי) קשרים עם אנשים קרובים. אילו 5000 האנשים האלה היו נולדים בו זמנית באותו המקום והיו נזכרים בקרבה המשפחתית שלהם מחייהם הקודמים, אז היה הרבה יותר פשוט לבנות מערכת יחסים של אהבה הדדית בחברה כזאת. מדוע אי אפשר לערוך ניסוי כזה? אני מבקש להעביר את הרעיון הזה למעלה, כדי שישקלו אותו.

תשובה: הרגשת קרבה אינה מקלה אלא להיפך, מסבכת את המשימה. עלינו לגלות תחילה את השבירה בינינו ולאחר מכן לעלות מעליה. וקרוב משפחה נתפס כשלי, כהמשך של עצמי. מאוד קשה להתייחס לאב או לבן אותו הדבר כמו לחבר. לכן, הקשרים בינינו נסתרים ומתגלים רק באותה המידה שנחוצה לנו למימוש הבחירה החופשית.

שאלה: ברוסית המילה "קבלה" (שעבוד) נשמעת מאוד לא יפה: "אדם נכנס לקבלה (לשעבוד). האם גם זה ביטוי של ההשגחה העליונה? מה המטרה?

תשובה: המטרה היא שהאדם יבחר בקבלה למרות הכול, אפילו שהמילה נשמעת מוזרה.

שאלה: קיימת השערה שהבורא הוא לא אחר, אלא אדם שגורש מגן עדן. יצירת היקום שלנו (הגשמי והרוחני) היא פעולת גירוש. האם ההשערה הזאת נכונה?

תשובה: היא אינה נכונה ואף השערה לא יכולה להיות נכונה, מכיוון שכל תפיסת המציאות, כל ההיגיון שלנו בנוי על האגו. אנחנו לא מסוגלים לתאר לעצמנו את התמונה הרוחנית האמיתית. לכן בקבלה קיים כלל: "אין לדיין אלא מה שעיניו רואות". אסור לבנות השערות. אבל נכון שהרגשת העולם שלנו היא תוצאה של השבירה, הסתרת הבורא.

שאלה: שמעתי את תשובותיך בנושא יחסי מין. אתה אמרת, שלאחר חורבן בית המקדש השני, לאחר "שבירת כלים", היה ערבוב חלקי בדרגת השורשים זכר ונקבה. זה הוליד סטיות מיניות כולל הומוסקסואליות. אבל ידוע על מעשי סדום ועל סטיות מין עוד הרבה לפני בניית בית המקדש, בסדום ועמורה. מה זה אומר?

תשובה: ערבוב הכלים התרחש אחרי שבירת הנשמה הכללית של אדם ראשון, חורבן בית המקדש רק העמיק אותה. לכן, הסטיות שאתה הזכרת היו ידועות עוד מימי קדם, אבל הן התחילו להתגלות יותר החל מתקופת חורבן בית המקדש השני (ובמיוחד עכשיו, מכיוון שהשבירה נשלמה לגמרי).

שאלה: האם הבורא ברא את היצר הרע כדי שיהיה קל יותר לשלוט על בני אדם דרך הרע? בעולם קיים רוע, ובזמננו הוא הגיע עד למימדים קטסטרופליים. האם הבורא מכוון את הרוע כרצונו? הרי באשמתו של הבורא המלאך הראשון נפל מהשמים, ועכשיו השפעתו בעולם התחזקה עד למימדים קטסטרופליים, והבורא עונה לנו כאילו שום דבר לא קרה: "מה אכפת לי מזה שאתה סובל מהרע בעולם?", אם הבורא כל כך טוב, אז למה צריך רע?

תשובה: על השאלה הזאת עונה בעל הסולם במאמרו הראשון "אין עוד מלבדו" בספר "שמעתי":

"הנה כתוב "אין עוד מלבדו", שפירושו, שאין שום כח אחר בעולם, שיהיה לו יכולת לעשות משהו נגדו יתברך. ומה שהאדם רואה שיש דברים בעולם שהם מכחישים פמליא של מעלה, הסיבה היא, מטעם שכך הוא רצונו יתברך. וזהו בחינת תיקון, הנקרא "שמאל דוחה וימין מקרבת". כלומר, מה שהשמאל דוחה, זה נכנס בגדר של תיקון. זאת אומרת, שישנם דברים בעולם, שבאו מלכתחילה על הכוונה להטות את האדם מדרך הישר, שעל ידיהם הוא נדחה מקדושה.

והתועלת מהדחיות הוא, שעל ידם האדם מקבל צורך ורצון שלם, שהקב"ה יעזור לו, כי אחרת הוא רואה שהוא אבוד."

מטרת הבריאה היא לא סתם שיהיה לנו טוב, אלא כדי שנידמה לבורא. הבורא מביא אותנו לכך בדרכים שונות, בין היתר על ידי דחיות, כביכול, הוא נותן לנו להרגיש ולהבין את מידת חוסר התאמתנו אליו בתכונות, שכל הרע נמצא בו כדי שנוכל לבקש תיקון.

שאלה: אם אדם לא מבין אותי ומדבר במושגים לא מוסריים, האם יש צורך להגיד לו בפנים ולהגיע להתנגשות עימו? אם אני אשתוק, אז אני פוגע ומשפיל את עצמי בעיניו ובעיניי, אם אריב איתו, אז הסכסוך יגדל, ועלול להפוך לקטטה ולהסתיים ברע עד לקרב דמים… מה לעשות אם לא מבינים אותי וכופים עליי עקרונות אחרים שמנוגדים לי?

תשובה: צריך להגיד ישר בפנים, אבל לא כדי להסתכסך ולברר מי צודק, אלא כדי להתעלות ביחד מעל הדברים שמפרידים ביניכם. לעלות לאותו הדבר המשותף שקיים ביניכם, וכבר משם להחליט.

שאלה: מעצבן שמישהו יותר טוב ממני, יותר חכם ממני, משתוקק למטרה יותר ממני. כיצד אני יכול להיות שווה לחבר, להיות כמוהו, אם אני לא מוצא בי כישורים כאלה?

תשובה: קנאה היא תכונה טובה, אבל צריך ללמוד לעבוד עימה נכון. הנה ההמלצות בנושא זה: קנאה בחברים, קנאה – תכונה טובה , קנאה היא תכונה שמעוררת קנאה! שיחה על "קנאה".

ישנם פוסטים בבלוג שמדברים על התכונה הזאת.

שאלה: עד כמה ממשית התכנית של הבורא מרגע התעברות האדם? האדם נולד, חי, התפתח על פי העקרונות שלו, אף אחד לא שם לב אליו, כל אחד חשב על המטרות האגואיסטיות שלו. כלומר, הסביבה לא עזרה להגיע למטרת הבריאה? על מה חשב הבורא כאשר העניק חיים לאדם, אם ידע שאדם לא יממש את תכלית הבריאה? מה המשמעות לחיים האלה? סתם לחיות וזהו?

תשובה: אם אדם חי כמו כולם, אם עדיין לא התעוררה אצלו ה"נקודה שבלב", אז גם הוא מתקדם לקראת מטרת הבריאה, אבל בינתיים מגלה רצונות "ארציים". כל ההתרשמויות מצטברות ב"נקודה שבלב" וגורמות להתעוררותה.

שאלה: אם הכול מסביב מעצבן ואין אור בנשמה, אלא רק דחייה מהעולם הזה, מה אתה יכול להמליץ?

תשובה: לקרוא את המאמר "אין עוד מלבדו" ולפנות לחברים בקבוצה לקבלת עזרה.

שאלה: האם יש אל-וקים או לא? ואם הוא ישנו, מהו טבעו? האם אפשר לתפוס אותו בזקנו, כאשר נמצאים בחיקו (בהנחה שהוא קיים)?

תשובה: אל-וקים, שאפשר יהיה לתפוס בזקן ולאלץ אותו למלא את כל הגחמות שלי או לפחות לאלץ אותו לעשות משהו, לא קיים. קיים חוק טבע כללי, חוק של השפעה טהורה, צריך לחקור אותו ולהתאים אליו. בדיוק הכוח הזה נקרא בקבלה "בורא".

שאלה: ניו יורק, עיר החטאים והצחנה, הוצפה בגלל סערת "סנדי". 50 בניינים נשרפו. האם זה לא מדבר על האגו הענק של עיר החטאים והצחנה, שכתוצאה בפעילותה הרקובה הביאה על עצמה את זעם הטבע?

תשובה: לפני שסנדי הגיעה לניו יורק, היא עברה דרך קובה, האיטי ובהאמה. גם שם נהרגו אנשים ונהרסו בנינים. בהתחשב בגודל של המדינות האלה, ההשלכות שם יותר רציניות מאשר בארה"ב. פשוט כלי התקשורת מתעניינים יותר בניו יורק מאשר בהאיטי. כל עולמנו סובל, מכיוון שאנחנו לא נמצאים באיזון של חוק הטבע העיקרי, שהוא חוק ההשפעה. כך הטבע דוחף אותנו לתיקון.

שאלה: אני צפיתי עכשיו באחד הראיונות שלך על ההוכחה על הקיום של הבורא.

זה מדהים! דברים מסוימים שמדברים עליהם, אכן נראים רק אם יש בעזרת מה להרגיש אותם. שאלתי:

1) האם הקבלה מתארת תופעה של "גשם של חלקיקי אור"?

2) מה קורה לאדם כאשר הוא רואה את זה באופן קבוע (התהליך הזה נמשך כבר 19 שנה, מאז שראה חזון ספונטני של, כביכול, מקור האור. האור התעבה ונעשה עולמות, וכולם הורגשו בו זמנית).

3) כיצד ניתן לבצע שינוי איכותי של עצמי?

ישנה הרגשה שכמעט הגענו למסה קריטית, אבל עדיין אין התפרצות כדי לעבור לתכונה אחרת. האם צריך להתרחש שינוי חד בתכונות, או שזה רק רצון לאגדות ונפלאות שנשאר מהילדות הרחוקה? תודה.

תשובה: האור שעליו מסופר בקבלה הוא לא אור אופטי, לא גלים או זרם חלקיקים, אלא הרגשת הבורא, הרגשת חוק הבריאה הכללי. האדם מגלה את הבורא, תופס את כל הבריאה כמערכת אחת נצחית ושלמה, מלאת אהבה והשפעה. להגיע להרגשה כזאת, לעשות שינוי עצמי בתוכי, אפשר רק על ידי השתוות הצורה עם החוק הזה, לגלות בתוכי את תכונת ההשפעה.

שאלה: באילו מקורות כתוב שדרגת ה"אדם" קיימת רק על פני כדור הארץ?

תשובה: דרגת "אדם" אינה קיימת על פני כדור הארץ. זאת תופעה של עולם ההשפעה, עולם של הבורא שהוא סיבה כלפי עולם ההסתרה שלנו, עולם התוצאות. בעולמנו האגו מסתיר מאיתנו את העולם האמיתי, עולם ההשפעה, ויוצר בנו תפיסה מיוחדת שבגללה כל מה שקיים הופך עבורנו לאוסף של תופעות ואובייקטים גשמיים. כולל הכוכבים, הגופים האנושיים ועוד.

בשפת הקבלה דרגת ה"אדם" נקראת דרגת ה"מדבר". מפני ש"דיבור" הוא עבודה עם "מסך". לכן, דרגת "אדם" היא רכישת "מסך", שמסירה את האשליה שנוצרה על ידי האגו, ומי שיש לו "מסך" מסוגל להימצא ולפעול בעולם ההשפעה, בעולם של הבורא. בכל המקורות כתוב כיצד להגיע לדרגת ה"אדם".

 

 

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/2VpeF

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest