קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
תשובות של מרצים ממכללת "קבלה לעם" לשאלות של קוראי הבלוג שלי בשפות השונות:
שאלה: בכנס "קבלה לעם" העולמי גילינו את הקיר המפריד בינינו. לדעתי זה לא היה קורה ללא הקהל הרב שהתאסף שם. נדמה לי שהתחלתי להרגיש מעט את רצונותיהם של הזולת. כיצד אפשר להגיע לאותה העוצמה בחיי היום יום? כיצד ניתן לבלוע את הרצונות הרוחניים של הסביבה?
תשובה: שאלה מצוינת – כיצד לבלוע? כיצד לבלוע את רצונותיהם של החברים, של הסביבה, ואחר כך של העולם כולו, ואפשר גם את כל הרצונות של המלכות דאין סוף? – רק במידה שיש "רעב" מתאים שצריך להיות שווה, ואם נדייק, עליו להיות מעט גדול יותר ממה שהאדם רוצה לבלוע. רעב כזה מספקת האהבה בלבד. הבורא יכול לברוא עולמות, להיות נוכח בכל "פרט" לא בגלל שהוא "גדול", אלא מכיוון שתכונתו היא השפעה ואהבה. חכמת הקבלה היא שיטה מעשית לפתח את הרעב הזה, לברוא ולפתח את האהבה, את כל חלקיה, לארגן את חיי הקבוצה ולהפיץ את הידע על אהבה לכל חלקי הנשמה הכללית של האנושות.
שאלה: מה זאת אומרת "להשקיע כל יום מאמצים חדשים"? מה עליי להוסיף מבחינה איכותית ביחס למטרה תוך כדי הלימוד היום יומי?
תשובה: עבודה פנימית במאמץ יום יומי ובהמשך, לעתים קרובות יותר, כל שעה, דקה – אלה מאמצים של לראות את האחרים, הקבוצה, החברים כמושלמים ומתוקנים, שהם כבר מחוברים לכלי אחד בנשמת אדם ראשון, ואור הבורא כבר ממלא את הכלי. החזון הזה הוא המאמץ העיקרי, הוא הגרעין של הצמיחה הרוחנית, פעילות שמאפשרת לראות את התמונה הרוחנית, והכוח שמפתח ומעלה את האדם במדרגות הרוחניות, והוא המדד המדויק של המצב הרוחני העצמי. מצד הפעולה הוא כולל בתוכו את כל הפרטים, גם "ביטול עצמי", גם האדרת גדלות המטרה וגם סידור חיים פנימיים עם כיוון למטרה. מצד הקשר השלילי ההפוך וההכרחי עבור כל מערכת, זה בלתי אפשרי לתיאור. כל זה מתואר במאמרו של בעל הסולם "הסתר וגילוי פנים של השי"ת".
