דף הבית / קבלה ומדע / טבע / שאלה שמובילה לחיים נצחיים

שאלה שמובילה לחיים נצחיים

שאלה: אני גדלתי בכפר ומאז אני מאוד קשור לטבע. כשאתה מביט על פרח, או על ענן שבשמיים, אתה רואה שאין שאלות, הם שורים בשלווה ובטוב במקומם.

ואתה שואל את עצמך: "ואיפה אני? למה בחיים שלי אין כזאת הרמוניה וכזה יופי?". למה האדם, הבריאה המפותחת ביותר של הטבע, הוא יחד עם זה הכי אומלל?

תשובתי: ככל שהנברא יותר מפותח, כך הוא סובל יותר. האם האבנים סובלות? הכוח הפנימי שלהן פועל כך, כדי להחזיק את עצמן באותה צורה, וזה הכול. הצמח כבר סובל, כי הוא מתפתח, הוא זקוק לגשם, לשמש, לחום, הוא סובל מקור, נתון לכל מיני לחצים חיצוניים.

אצל בעלי החיים זה עוד יותר גרוע, הם צריכים כל הזמן לברוח ממישהו, להגן על עצמם, כל הזמן להיות בחיפוש אחר מזון. הטבע לא סיפק להם הכול בשפע, הם צריכים לדאוג לעצמם.

והאדם, כמו שנאמר: "ידו בכל, ויד כל בו". הוא באמת תלוי בכולם, על אף שהוא מפותח יותר מכולם.

שאלה: אבל למה לאדם כל כך קשה בחיים? אשתי עובדת בגן ילדים ומספרת, שבכל שנה שחולפת הילדים נהיים יותר אומללים, החיים שלהם עד כדי כך קשים, כאילו שכבר מגיל קטן הם סובלים, חיים בלחץ תמידי, מתייחסים באלימות זה כלפי זה, בשום מקום אין אווירה טובה, לא בבית ולא בגן הילדים. למה אנחנו חיים תחת לחץ תמידי?

תשובתי: כדי להביא אותנו למטרת הבריאה, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שאלות קשות, לחיות חיים קשים, אחרת אנחנו לא נשיג אותה. במיוחד בזמנינו, כי בסוף המאה ה- 20 אנחנו הגענו לכזאת נקודה של התפתחות האנושות, שעליה דיברו המקובלים: החל משנת 1995 והלאה האנושות נכנסת לתקופה של ביאת המשיח. משיח, זה לא אדם על חמור לבן, כפי שרבים סבורים, אלא כוח שמושך ומוציא אותנו למדרגה הבאה של ההתפתחות.

שאלה: וזוהי מטרת הבריאה שעליה אתה דיברת?

תשובתי: כן. אנחנו צריכים להגיע למצב של "אדם", לדרגת "אדם".

כי היום אנחנו חיים לפי דרגה בהמית ולא לפי דרגה אנושית, מפני שאנו דואגים רק לגופנו איך לבנות את הקן שלנו, את הבית שלנו. האם בזה אנחנו משיגים את משמעות החיים? כל המשמעות של הקיום שלנו עבורנו, זה איך להסדיר את חיינו, שבזה עוסקות גם החיות.

בהשוואה אליהן, אנחנו בסך הכול יצורים יותר מורכבים, אבל לא יותר מזה. מזה אנחנו לא הופכים ליותר מאושרים, מפני שלא משיגים את משמעות החיים, לא יודעים למה נולדים, איך חיים, מי מנהל אותנו, מה קורה לאחר מותנו.

שאלה: האם האדם נולד כדי לסבול?

תשובתי: לא. בדיוק להיפך! כל הסבל שאותו אנחנו מרגישים, אלה הם רק כוחות הטבע שדוחפים אותנו להשגת שלמות, הרמוניה, אושר, אור.

שאלה: האם חשוב לשאול את עצמנו על משמעות החיים?

תשובתי: כן. כי אתה יכול בזמן החיים בעולם הזה לצאת לדרגה של העולם הנצחי, כמו שנאמר: "עולמך תראה בחייך".

אנשים שמתחילים בלימוד של חכמת הקבלה, מגיעים עם אותה השאלה, "מה המשמעות של החיים שלי?". האדם צריך לשאול על כך! אפילו אם אצלו הכול טוב, הוא שואל: "אז בשביל מה אני בכל זאת חי?".

הוא רוצה לדעת למה הכול מסודר בצורה כזאת, אין לו על כך תשובה, לא ידוע לו כיצד לכוון את עצמו. לקום בבוקר, ללכת לעבודה, לחזור בערב הביתה, ומה הלאה?! הוא רוצה לדעת, שיכול להיות, שקיימת מטרה יותר נעלה, כדי שהוא יוכל להצדיק את קיומו. כי קשה מאוד לומר שאני חי רק כדי לספק את משפחתי, ושהילדים שלי גם חיים רק בשביל זה.

אנחנו כבר התפתחנו עד לכזה מצב, שחייבים לשאול את עצמנו את השאלה על משמעות החיים ולמצוא עליה תשובה.

מתוך תוכניתי ברדיו FM103 מתאריך 18.1.2015, לשמיעת קטע האודיאו, לחצו כאן.

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/lpblO

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest