שאלה נצחית

laitman_2009-04_9136_w.jpg

ידיעה: כעבור 65 שנה לאחר סיום מלחמת העולם השנייה, כל גרמני חמישי לא אוהב במיוחד את היהודים. סגן הנשיא של הבונדסטאג, וולפגנג טירזה, הכריז שאנטישמיות בגרמניה היא תופעה קבועה. ההיסטוריון גץ אלי (Götz Aly) מניח שהעניין הוא בקנאה. היהודים התאקלמו טוב יותר מהגרמנים ברפורמות של פרוסיה במאה ה-19 שהביאו לשוויון בזכויות בקרב הנוצרים והיהודים.

במסורת היהדות קיימת מוטיבציה לרכישת ידע, להתפתחות מתמדת בעולם. והכמרים דרשו מהגרמנים לא את הכמיהה לידע, אלא הכנעה ונאמנות. הבדלי תרבות כאלה הביאו לכך שהיהודים בזמן הפריחה המסחרית והפיננסית הפכו להיות מוצלחים יותר מהנוצרים.

אך בפולין, בהונגריה ובפורטוגל כמות האנטישמים הרדומה היא פי 2 מאשר בגרמניה. ולכן המתכון היחיד נגד האנטישמיות הגוברת באירופה, היא צמיחת המצב הכלכלי של המעמד הנמוך והביניים. אין תקווה לכך, וזה מסמן שבעשרות השנים הקרובות רמת האנטישמיות באירופה רק תלך ותגדל.

הערתי: עד שהעולם לא יכיר במטרת התפתחותו, ולא יקבל מהיהודים (מהמקובלים) את שיטת השגת המטרה הזו, השנאה לנושאיה לא תיעלם.

ידיעות קודמות בנושא:
עַם שאין לו כלום חוץ מאידיאה
להיות דוגמה לכל העמים
נאציזם בעולם החדש

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/SJ9dV

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest