קבלה, מדע ומשמעות החיים – הרב מיכאל לייטמן בלוג אישי
שאלה: מדוע בסוכות האדם חייב להיות בשׂמחה?
תשובתי: שׂמחה היא סימן להסכמה עם הבורא, ברכישת התכונות שלו. אני (נשמה) רוכש את תכונות ההשפעה, אור החסדים, תחת השפעת האור המקיף (או"מ) החודר אליי דרך הסכך של הסוכה, הודות למסך שיצרתי מ"פסולת גורן ויקב".
מהגורן משׂיגים דגנים (אור החסדים), נשארת הפסולת (הקליפות). ביקב עושׂים יין (אור החכמה), נשארים שיירי זרעים. אז כך, דווקא מהשיירים האלו, אשר אינם מוערכים על ידי האגואיזם שלי, אני בונה את הדבר החשוב ביותר בחיים שלי – מסך, כלומר מעלה את החשיבות של תכונת ההשפעה מעל לקבלה, דווקא בשני האורות/הכוחות של הטבע, החסדים והחכמה.
אני משנה את הכוונות שלי מעל הרצון של שני האורות/המילואים, ממקבלים למשפיעים. אני מעריך את "פסולת גורן ויקב", מתעלה מעל לאגואיזם שלי, מעל הרע שלי, מעדיף להיות במילוי של רצונות זרים ולא שלי, כדי שעל ידי פעולות אלה בהמשך, אגלה את הבורא. הסימן לכך שאני נמצא בהשפעה היא השׂמחה. שׂמחה היא תוצאה של ההסכמה המלאה שלי עם הבורא, הצדקת כל פעולותיו.
מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם מספר "שמעתי", 21.09.2010
רשומות קודמות בנושא:
צא מבית הקבע ושכון בסוכה
רוחניות – זה שמחה!
אז הצדיק שתמיד מצדיק את הבורא תמיד שמח
זה מד מצויין בכדי להבדיל לשם מה או מי אני עובד! כי אם העבודה שלי היא בכוונה לעשות נחת רוח לבורא,אז בוודאי שאני יהיה שרוי בשמחה, אלא אם אתה עובד לשם הרצון,אז תרגיש את העבודה כעצב וכעס.