דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / רשימות – זכרונות מהעתיד

רשימות – זכרונות מהעתיד

laitman_2009-05-28_8354_70.jpg

מטרת הבריאה, היא להידמות לבורא. נאמר על כך במילים: "להיטיב לנבראיו". כיצד הנברא יכול להדמות לבורא? ומה אומר הדמיון הזה?

ראשית, צריך לרצות אותו. מה זה לרצות? לרצות זה להיות הפוך לבורא ולרצות להדמות לו. שאין לי את מה שאני רוצה, ואני מאד רוצה את מה שאין לי.

הבורא הוא טוב ומיטיב לרעים ולטובים, הוא האהבה והההשפעה, תכונות חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד … המון תכונות בהן אני לא מתמצא, אך יש לי אפשרות לרצות אותן – צורך, רצון, שתואם לכל אחת מהן.

בבורא נמצאות 613 תכונות ההשפעה, ואילו בי, למרות שאני עדיין לא גיליתי זאת, מונחים 613 רצונות, שמאפשרים לי לרצות את אותן התכונות, כמו תכונות, אורות, הבורא. עליי להגיע עד לרצונות הללו. בכל אחד מהם אני רוצה להיות דומה לו. נאמר על כך: "מה הוא רחום, אף אתה רחום" וכולי.

על מנת לרצות זאת, עלי לדעת מה בדיוק חסר לי. אך כיצד אפשר להכיר את מה שאין לי עדיין? כדי להבין מה זה להיות חזק, עשיר, או חכם, עלי לדעת זאת לא מתוך שמועה. כיצד אני יכול לרצות משהו שאינו ידוע לי?

בעולם שלנו, ילד, בצורה אינסטינקטיבית, רוצה לגדול. בלי לדעת מדוע, הטבע מחייב אותו לכך על אף חוסר ההבנה. התפתחות כזאת מתרחשת בו בדרגת החי, ברוחניות עליי לדעת בעצמי, מה, מדוע ולשם מה אני רוצה. זהו הרצון האמיתי.

כיצד עלי לרצות להדמות לבורא? הרי לשם כך עלי לרכוש את מעמד הבורא, לבדוק, מה זה, האם זה כדאי או לא, ורק אחר כך לרצות. כיצד מקבלים מעמד הבורא, על מנת לרצות להיות דומה לו?

לשם כך נעשתה שבירת הכלים. הודות לה אנחנו משתדלים להידמות לבורא, עוד ועוד, ונעשים כמוהו בעזרת כוחו. לשם כך היו נחוצים חורבן בית המקדש הראשון והשני, שחכמת הקבלה חוקרת במובן הרוחני של שבירת הכלים. מדובר על הנפילה מדרגת "לקבל על מנת להשפיע" (בית המקדש הראשון) לדרגת "להשפיע על מנת להשפיע" (בית המקדש השני), ואחר כך – לדרגת "לקבל על מנת לקבל" בעולם הזה.

כתוצאה מכך יש בנו רשימות של כל המצבים שעברנו, החל מדרגת הבית הראשון, מגובה האהבה, וכלה בדרגת הבית השני, שהוא הרבה יותר נמוך מהראשון, ובכל זאת גדול גם. טמונות בנו כל ההתרשמויות שליקטנו בדרך הזאת, שנקראות "רשימות".

כאשר הן מתעוררות בי, עלי לממש אותן. במילים אחרות, רשימו אחד אינו מספיק לי לתאר לעצמי מה זה להיות המשפיע. לשם כך יש לי קבוצה ולימוד שבעזרתם אני מממש את הרשימו שלי, ומתוכו, במידת כוחי, מעצב את המציאות.

היחסים עם חברי, עם הסביבה, עם האור המחזיר למוטב, נעשים מעין "אתר בניה". יש לי "חומר", כלומר רצון, וגם רשימו. ועכשיו את הרשימו אני רוצה להפוך לחומר, שהוא יתממש בו, שיקנה לו צורה מסוימת. ואז אני זקוק לכוח מלמעלה – כוח האור, שיעזור לי ויעשה זאת.

הרב"ש כותב על כך במאמר "נקודה שבלב"  בספר "דרגות הסולם": "כשנחרב בית המקדש כתיב: "ועשו לי מקדש, ושכנתי בתוכם". זאת אומרת: תבנו לי מקדש מהרצון שלכם, תבנו כזה בית שיהיה בית המקדש, כלומר, השפעה ואהבה. אם יהיה לכם כזה כלי השפעה ואהבה, אז "אני אשכון ביניכם". כלומר ישכון בו האור העליון.

"הכוונה על הנקודה שבלב, שצריך להיות מקום מקדש, שאור ה' ישכון בתוכה…לכן על האדם להשתדל לבנות בנין הקדושה שלו". עליי לבנות צורה נכונה מכל הרצונות שלי, שמקורן מאין סוף, בעזרת הרשימות שמונחות בי מזמן השבירה, לממש כל פעם רשימו על חומר יותר ויותר קשה. זה יקנה לי את כל פרטי התפיסה הנחוצים. הרי אני תמיד מקבל צורה הפוכה לבורא. ולכן, כשאני מכיר את צורתי, אני יכול להכיר גם את צורתו, שהפוכה לי – ולהתקדם.

בצורה כזאת, בעולמנו, לאדם כבר יש את הצורות המתאימות וההפוכות לבורא. בקרע הזה בין הרצוי למצוי, תמיד יש לו את האפשרות לבנות את הרצון שלו, מתוך הכרתו מהו רצונו, מכיוון שפעם, לפני שבירת הכלים, היינו במצב שלם, וממנו נשארו לנו הרשימות.

זאת התשובה על השאלה הנצחית: "כיצד אני יכול להידמות לבורא? מאיפה לי לדעת מה זה אומר?" אנחנו יכולים לרצות זאת בזכות הרשימות, שנשארו מהשלבים שעברנו.

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 07.06.2011

ידיעות קודמות בנושא:
נחיצות לקשר
תמונה עם כתמים לבנים
האור של המצב העתידי

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/bOsn1

3 comments

  1. אני כותבת לך עכשיו מתוך סערה פנימית ורוצה להציע שבשעורי הבוקר בזמן קריאת הזוהר תבקש מכולם לעצום עינים כדי שנוכל להכנס לעולם הפנימי שלנו.ואז להיות במחשבה או להתכוון לרשת הנשמות שאתה מצייר עבורנו בכל פעם ולראות שאנו ממש מחוברים בעזרת הידים הפנימיות שלנו כאיש אחד בלב אחד. אנחנו ערבים בצורה כזו שלא ניתן בכלל לפתוח את חיבורי הידים בינינו וקריאת הזוהר היא כמרכבת אור שלוקחת אותנו אל המקום המיועד ואנחנו מטפסים בכל פעם עוד ועוד מדרגה וגם אם מופיע פחד או חרדה פתאומית אנחנו לא עוזבים שומרים על הערבות ובכל פעם שאנחנו קוראים בזוהר אנחנו במתן תורה וכל מי שנכנס לאתר או לטלויזיה בכל זמן שהןא ומקשיב לקריאת הזוהר בעינים עצומות הוא שם ואז אנחנו מעל זמן ומקום אנחנו חייבים יותר להיכנס לעולם הפנימי הזה ועצימת העינים והכוונה לכך תיקח אותנו לשם וכל הזמן המחשבה צריכה להיות על עצם החיבור לרשת הזאת ולא למה שאנו שומעים באוזנינו פחות עם שאלות ורציונליות ויותר לימוד שלנו להיכנס לעולם הפנימי הזה

  2. אנחנו חייבים להזדרז וצריכה לקריאת הזוהר בצורה כזו עוצמה אדירה עם כל כמות האנשים שאיתנו אני אציע לקבוצתי כבר להתחיל לעשות זאת בכל מפגש שבועי אני מאמינה שזה יזרז בכמה דרגות את מידת הקשרים בין החברים ואולי נצליח לקצר משמעותית את תהליך ההגעה למחסומים וגם מעבר מעליהם

  3. מרים ספורטה

    כשאני שומעת את דברי הרב פעם שניה ושלישית אני מבינה כל פעם יותר ויותר, וכשאני קוראת כאן בבלוג, מאחר ואני יכולה לכוון את קצב הקריאה, ויכולה לחזור אחורה, אם לא ברור לי, אני שוב מבינה עמוק יותר, וזה הופך ממש לחויה, מתוך ההבנה אני חשה חויה.

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest