דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / רק רצון אחד? זה לא מספיק…

רק רצון אחד? זה לא מספיק…

שאלה: איך אפשר להסביר לחברים שלא ניתן להשיג את התיקון לבד ושאנחנו חייבים קבוצה?

תשובתי: על כך מדברים כל המקורות שלנו.

יש לי רק כלי שבור. מה עליי לעשות איתו? – אני חייב להיות כלול מהרצון של חברי הקבוצה, כדי להתחיל למשוך את המאור המחזיר למוטב. אני מעלה יחד עם החברים תפילה משותפת, וכתוצאה מכך אנחנו מקבלים את כוח התיקון. הכוח הזה לא יבוא אליי אם אהיה לבד. דרושים לכך לכל הפחות עשרה בני אדם. ורק אז נתחיל להתכלל זה בזה ולבנות בינינו את הכלי הכללי.

עכשיו אנחנו כאילו ביחד, אך למעשה זה לא כך. אז איך אפשר ליצור את החיבור? לשם כך אנחנו מפעילים את כוח התפילה ההדדית. אף אחד אינו פועל בעצמו. הרצון המשותף להיתקן מחבר אותנו, ובו אנחנו רוצים לגלות את הכוח המיוחד שישרה בינינו, ולגלות את האור או את הבורא. כשהוא יתגלה, הבדידות של כל אחד מאיתנו תיעלם, ויופיע הרצון האחד שמלא באור האחד.

האם אני יכול לגלות את כוח ההשפעה לבד? מה ולמי אני אוכל להשפיע? אני פשוט חייב שיהיה שם עוד מישהו. הנקודה שבלב שלי (•) היא הדחף הראשוני לתיקון, במילים אחרות, לחיבור עם מישהו. וזה אומר שאני צריך להעביר אליי את הרצון שלו. ואז יהיו לי שני רצונות: הרצון להתרחק מהאגואיזם והרצון להתקרב להשפעה.

ולכן אני חייב לקבל מהחבר את הרצון הרוחני ולצרף אותו לרצון שלי. ללא זה אני לא באמת ארצה להשפיע. רק כך אני אוכל להעלות מ"ן, בקשה לתיקון.

"מיעוט רבים שניים", אבל למעשה, שניים הם מעט. ככל שיהיו מסביבי יותר חברים, כך יהיו לי יותר סיכויים להתפעל, לצרף לעצמי את הכוחות שלהם ולדרוש את התיקון. בכך אני דורש את החיבור איתם. אני מציג את ה"שטח" שבו החיבור הזה יתממש: מה אני מתאר לעצמי שהולך לקרות בינינו ומהו הכוח המשותף שלנו. בקיצור, אני צריך להכין "שבלונה" נכונה ככל היותר. ורק יחד אפשר לעשות את זה. כל העבודה שלנו מתבצעת בקבוצה.

חוץ מזה, גם הנשים תומכות בקבוצה הזאת, ומבחוץ מקיפה אותה החברה האנושית. גם מהגורמים הללו מגיעה השפעה חיובית או שלילית, כי לדחוף אותנו לחיבור.

שאלה: איך מרגישים כשהאור ממלא את הרצון שלנו?

תשובתי: אחת הנקודות – זה אני. כולנו יחד – זה אנחנו. הצבע הצהוב בציור מסמל את החיבור שלנו, והצבע האדום מסמל את הכוח העליון, הבורא. אנחנו חייבים לחבר יחד את ישראל, התורה והבורא, וזה צריך להתגלות בהרגשה. הבורא הוא הכוח העליון, המקור. התורה היא החיבור, הכלי. ואנחנו הם החלקים שהולכים לקראת החיבור.

נקווה שנצליח בכך.

מתוך שיעור על מאמרו של בעל הסולם "הערבות", 15.11.2011

ידיעות קודמות בנושא:
מגבשים את הגרעין של החיבור העולמי
בקבוצה תמצא את הבורא
המקום שבו אנחנו מחוברים

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/9LwX0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest