דף הבית / קבלה לעם / התפתחות רוחנית / רק מי שמוכן להכול, הוא זה שיברח

רק מי שמוכן להכול, הוא זה שיברח

Laitman_2012-02-24_0872_w.jpg

הרב"ש, דרגות הסולם, מאמר 924, "וידבר אלקים אל משה": "ובעצם אי אפשר לקבל משהו מלמעלה מהטבע, מטרם שהאדם בא לידי החלטה שאין הדבר יכול להיות בתוך הטבע. ורק לאחר שבא לידי יאוש מבחינת הטבע, אז הוא יכול לבקש עזרה מן השמים, שיעזרו לו למעלה מהטבע."

אנחנו צריכים להשתדל להתחבר ולעסוק בפעולות של השפעה בינינו על מנת לעורר בכך את המאור המחזיר למוטב. על ידי השפעתו של המאור עלינו, אנחנו נרגיש את עצמנו פחות ופחות ראויים לחיבור. על זה נאמר: "בוא אל פרעה, כי אני הכבדתי את לבו". בכך שרוצים להידמות לבורא, אנחנו מתקרבים אליו ויחד עם זה מרגישים שמתרחקים ממנו.

כאן נדרשת עבודה מיוחדת מצד האדם: הוא לא בורח מהמערכה, אלא מבין שההכבדה הזאת תעזור לו לגלות את הנחיצות בכוח ההשפעה, מה שלא יהיה, ללא שום תנאים. בסופו של דבר האדם ללא שום תנאי מוכן להכול, ללא תלות בתנאים, בקבוצה, בעולם, ובמה שלא יהיה. כך או אחרת, העיקר הוא דבר אחד – לרכוש את כוח ההשפעה, את כוח החיבור.

– בשביל מה ולמה? מה יהיה לך מזה?

– שום דבר, חוץ מכוח ההשפעה עצמו.

זה לא מספיק רק לדבר על זה, צריך להשתדל להשיג כזה יחס כלפי האחרים, על ידי העבודה בקבוצה ובהפצה. זה לא צריך להתבטא כלפי חוץ, אבל אם האדם משתדל כך להגיע לאחרים, אז הוא באמת נתקל במלך מצרים ורואה שהאגו שלו לא ירשה לו לעשות כלום.

אז האדם עובר את "עשר המכות": הוא רואה, איך תחת השפעת הכוח המיוחד המלמעלה, האגו שלו נכנע בהדרגה. כל פעם "פרעה" מרים את ראשו, מתעקש, ומקבל מכה חדשה. זה מנתק את האדם מהאגו ומאפשר לו בסופו של דבר לברוח ממנו.

לברוח לאן? האדם בורח מפרעה, כלומר, מהכוח שמפריד אותו מהאחרים. בהתחלה זו רק בריחה, התעלות מעליו, ואחר כך האדם מתחיל לעבוד בצורה מעשית על החיבור. כי במצרים, בתוך הרצון לקבל, הוא לא יכול היה לעשות את זה. כך אנחנו מגיעים ל"קבלת התורה", כלומר לערבות ונכנסים לתקופה של "ארבעים שנות הליכה במדבר"…

מתוך שיעור על מאמרו של הרב"ש, 04.04.2012

ידיעות קודמות בנושא:
אפילו שמעמיד פנים, אבל בכנות ועד הסוף
ההחלטה מתקבלת למטה
הבריחה לאחדות

לינק מקוצר למאמר: https://laitman.co.il/PPwt0

השאירו תגובה.

כתובת דוא"ל לא תוצגחובה למלא שדות מסומנים *

*

Pin It on Pinterest